חומת אנך על משלי ז:ד

אמור לחכמה אחותי את וכו' . אפשר ונקדים מה שפירש הרב עיר וקדיש הרמ"ז ז"ל בפסוק ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. והנה פרעה אמר ליוסף הצדיק אין נבון וחכם כמוך והקדים נבון לחכם. והענין כי הגוים אין להם תורה וספר חכמה רק שחוקרים בענין הטבע וכיוצא ומישבים ומאותם החקירות עיוניות פלוסופיות מחברים ספרים וז"ש נבון וחכם שהסדר הוא להתבונן בחקירות ואח"כ מזה נעשה ספר חכמה ולכך הקדים נבון לחכם אבל ישראל ה' נתן לנו התורה והיא החכמה ואחר כך מתעסקים בה במדות שהתורה נדרשת ומתבוננים בה וז"ש ואמרו חכם ונבון הגוי הגדול הזה שהם נשתנו למעליותא שהם חכם שיש להם ספר החכמה היא התורה ונבון שמבינים בה אח"כ משא"כ הגוים זהת"ד ואפשר שז"ש אמור לחכמה שהיא תורה שבכתב ובע"פ אחותי את ידידות נפשי וחמדת לבי ובה תהגה. וכשתתבונן בה להבין עומקה ורומה לזאת הבינה תקרא שר"ה קרוב"ה כי אינה בסוג החכמה שנתנה מה' תורה שבכתב ובע"פ כי היא נובעת מבארה של תורה הקרוב"ה אליו. ועוד אפשר לומר כי הנה התורה נמשלה לאשה כדכתיב מורשה ואמרו רז"ל אל תקרי מורשה אלא מאורסה והחכם יקרא בעל תורה. ואפשר זה רמז הגם שנראה בעיניך כי גדול אתה בתורה לא תסבור כי אתה בסוג בעל והתורה אשה. לא כי תמיד תחשוב כי עדיין לא הגעת לעומקה ולכן אמור לחכמה אחותי את לענין אהבה וחיבה אך לא כאשה דעדיין חסר לך הרבה. ואפשר שזה רמז מאורסה לענין חיבה ואהבה כארוסה אך לא כאשה. וכן כשתתבונן בשקלא וטריא לא תסבור שבאת עד תכונתה אלא מודע לבינה תקרא כי קרו"ב הוא ואכתי פשו כמה חלקים וצדדים להבין דברים על בוריין: