חומת אנך על משלי לא:טז

זממה שדה ותקחהו . פירש"י זממה בזמם וברסן את עשו איש שדה ותקחהו מן העולם להאבידו עכ"ל ואפשר לומר במה שכתבתי אני עני לעיל סימן כ"ה במ"ש פ"ק דקדושין אמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין דע"י התורה לשמה מלבד שאין יצה"ר שולט בו אלא שעושה היצה"ר טוב וז"ש בראתי לו תורה תבלין ליצה"ר דכשם שהתבלין מכשירין האוכל כך התורה מכשרת היצה"ר ועושה אותו טוב. וידוע דעשו הוא הסט"א וזה רמז זממה התורה שדה שהוא עשו והיצה"ר מסטרא דידיה ונתכנה על שמו והתורה זממה בזמם ורסן שלא ישלוט בעוסק בתורה לשמה ולא עוד אלא ותקחהו שעושה היצה"ר טוב על ידי התורה. א"נ אפשר במ"ש ז"ל ופירשו המפרשים דת"ח ניצול משמד ופירשנו בעניותנו דת"ח גדול יש בו ניצוץ משה רבינו ע"ה כמ"ש רבינו האר"י ז"ל עמ"ש משה שפיר קאמר. ומשה הוא יתר אות על שמד ואינו שולט בו. וז"ש זממה התורה זמם ורסן לעשו הגוזר שמ"ד שלא יגזור על הת"ח ותקחהו לת"ח שלא ישלוט בו שמד. ובתנחומא אמרו זממה שדה זו שרה שנטלה שדה המכפלה וכו' ואני עני פירשתי המאמר בקונטריס ראש דוד פרשת חיי שרה בס"ד:

מפרי כפיה נטעה כרם . לפי הנדרש על התורה אפשר במשז"ל דהתורה שלומד הת"ח זורעה הקב"ה והפירות אוכל הת"ח בעה"ז כדכתיב אור זרוע לצדיק וזה רמז מפרי כפיה נטעה התורה כרם כדי להאכיל הפירות לת"ח: