חומת אנך על משלי כח:יב

בעלוץ צדיקים רבה תפארת וכו' . אפשר במ"ש בערכין דף ט"ז תני רב דימי אחוה דרב ספרא לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי גנותו ופירשו הרי"ף ז"ל ורש"י ז"ל שלא יספר בשבחו יותר מדאי והרי"ף כתבה פרק במה מדליקין אך הרמב"ם ז"ל פירש דהוא בפני שונאיו ונראה דלענין דינא הרי"ף ורש"י והרמב"ם שוים כי עיקר הדבר שבכל אופן דיבא מסיפור טובתו גנות אל יספר ובין אם מרבה בשבח בין אם הוא בפני שונאיו אסור אבל לפני אוהביו או חבורת צדיקים וקדושים מותר אף להרבות שבחו אם הוא אמת וזה ירמוז בעלוץ צדיקים דהיינו במעמד צדיקים אשר ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם אז רבה תפארת יכולים להרבות בשבח בני אדם ואין חשש שיבא לידי גנות. אך בקום רשעים במעמד רשעים יחופש אדם מלשון הכתוב התחפש ובא במלחמה פירוש ישתנה אדם דאף אם יש לו מעלות ומדות טובות ישתנה כי אין להזכיר שבחו בפני שונאיו הרשעים: