חומת אנך על משלי כד:כד

אומר לרשע צדיק אתה וכו' . אפשר לרמוז במ"ש הרא"ש בפסקיו פרק המביא דהא דאמרינן מוטב שיהיו שוגגין היינו דוקא בדבר שאינו מפורש בתורה אבל בדבר המפורש בתורה צריך להוכיח וכ"כ הרב המגיד פ"ב דשביתת עשור והקשה הרב מהרח"א ז"ל דהרי גבי צדיקי דיחזקאל משמע פרק במה בהמה דאם היו יודעים שאינם מקבלים היו פטורים והרי עבירות שבמקדש ראשון ע"ז וש"ד מפורשות בתורה ותירץ דהיו פטורין ממיתה רק שהיו מבטלים מצות תוכחה ולא זכר הרב שכ"כ הסמ"ג בפירוש בעשין י"א ואני עני תירצתי דמ"ש הרא"ש והרב המגיד היינו כשיש בידינו למחות התם בדבר המפורש בתורה חייבין לענוש אותם עד דפרשי אבל בההיא דשבת מיירי שאין בידם למחות כלל. וז"ש אומר לרשע גמור צדיק אתה יקבוהו וכו' ומזה מוכח דכשאינו אומר צדיק אתה אף שאינו מוכיח אין עליו שום דבר וקשה דבדבר המפורש בתורה צריך להוכיח לז"א ההיא כשיש בידו למחות עד דפרשי וז"ש ולמוכיחים ינעם דיש בידם לכופו וינעם להם שנתקיימו דבריהם. ועוד אני מדבר דהא דאפילו אינו מקבל יש להוכיח היינו לקיים מצות תוכחה וז"ש ועליהם תבא ברכת טוב. והם השני תירוצים של הרב מהרח"א ז"ל שהם דברי הסמ"ג ומה שתירצתי בעניותי ועל זה אמר שפתים ישק משיב דברים נכוחים דברים תרתי משמע השני תירוצים הנאמרים באמת: