חומת אנך על משלי כ:ז

מתהלך בתומו צדיק . אפשר מתהלך כלומר הולך צדקות וכתיב בארח צדקה וכתיב דרך צדקה וכיוצא וז"ש מתהלך בתומו עושה צדקות ואינו חושב שבניו יהיו עשירים אשרי בניו אחריו שזכות אבותם מסייעתם ויתברכו בכל מעשה ידיהם. א"נ במ"ש הגאון מהר"ר יחזקאל סג"ל לנדא ז"ל במשז"ל כל מי שהניח בן כמותו לא נאמרה בו מיתה וטעם הדבר כי הן האדם יש בו חומר וצורה שהיא הנשמה תמיד היא מרווחת והולכת ונקראת מהלכת ולא עומדת אך המלאכים שהם צורה הם עומדים שאינם מרויחים דאין להם יצה"ר ובמות האדם גם נשמתו עומדת ומתה שאינה מרווחת עוד אך אם מניח בן שהוא הדריכו לתורה ולעבודה והבן לומד ועושה מצות יש לאביו אף אחרי מותו חלק במצותיו ונמצא שנפשו חיה והולכת זהת"ד וז"ש מתהלך בתומו פירוש שכבר תם ונשלם ומת. ועם כל זה הוא מרויח ונקרא מתהלך ולא עומד וזה מצד שהדריך בניו על התורה ועל העבודה ויש לו חלק במעשיהם הטובים ובלימודם ולזה גם בתומו פירוש במיתתו נקרא מתהלך. אשרי בניו אחריו דזה מורה כי הם זהירים בתורה ובמצות והולכים בדרכי אביהם ולזה נאמר בהם אשרי: