חומת אנך על משלי יא:ד

וצדקה תציל ממות . אפשר לרמוז דר"ת הוא מות. שם רמז מ"ש רז"ל בשבת פרק שואל דניצול ממיתה משונה וממיתה עצמה. ולכן נכתב מות בפירוש למיתה עצמה פשוטה. ונרמז מות בר"ת לרמוז למיתה משונה שהצדקה מצלת. ואפשר לרמוז דאם נגזר מות ח"ו כשיעשה צדקה נכנסת אות צ' שהיא צדקה בתוך מות ונעשה מצות וניצול ממות והצדקה נקראת מצות כדכתיב והעמדנו עלינו מצות וכמ"ש פ"ק דבתרא. ואפשר עוד לרמוז מ"ש מז"ה בספר חסד לאברהם עין הקורא נהר נ"ג דהצדקה שנותן האדם מדעתו ורצונו מצלת מגהנם אך מי שעושה צדקה להתכבד או מחמת בושה מצלת ממיתה משונה וממיתה בידי שמים עכ"ד וידוע דכל תיבה בוי"ו מולדת כיוצא בה כמשז"ל יתן ויחזור ויתן וכמ"ש הגאון בעל ווי העמודים ז"ל וא"כ ה"נ כתיב וצדקה והו"ל כאלו כתיב צדקה וצדקה תציל ממות לרמוז דבין צדקה לשמה בין צדקה שלא לשמה מצלת מן המות. וחד מינייהו מצלת מגהנם ורמוז בר"ת נעלם: