חומת אנך על נחמיה ט:ז

אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם . אפשר לרמוז במ"ש רבינו האר"י זצ"ל דאבות העולם תקנו מה שחטא אדה"ר בע"ז ג"ע ש"ד. ואברהם אע"ה תקן חטא ע"ז במה שמסר עצמו לאור כשדים ותקן אות ה' ולכן נתוספה בשמו ונקרא אברהם וכו' עש"ב וזהו שאמר הכתוב הכא אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים. ולא תימא דעשה שלא כדין דב"נ אינו מצווה על ק"ה או שלא היה כדאי לינצל בזכותו וניצול בזכות יעקב לא היא אלא בחרת באברם שכדין עשה ולהכי הוא דאתא לתקן עון אדה"ר בע"ז ובזה תקן אות ה"א והראיה ושמת שמו אברהם ואות ה"א שהוספת בשמו זכה בה במה שמסר עצמו באור כשדים ועל ידי זה זכה שעשה היצה"ר טוב וז"ש ומצאת את לבבו נאמן לפניך כמ"ש בירושלמי. א"נ אפשר ונקדים מ"ש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל בכונת פסוק זכור לאברהם וכו' במ"ש רז"ל אלו אכלו אבות פירות מעשיהם בעה"ז מה היו מניחים לבניהם בעת צרה וז"ש לך ולזרעך נתתי כדי להניח מתנתם לבניהם אחריהם שאם לא יזכו לנחול הארץ בזכות עצמם יזכו בזכות אבותם ובזה פירש הרב ז"ל פסוק זכור לאברהם עש"ב ובזה נבא אל הביאור ונקצר בהקדמות שכתבתי באורך בדרושים. וז"ש אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם דבשבילו נברא העולם כמשז"ל בהבראם באברהם ושמת שמו אברהם גימטריא רמ"ח כמספר מ"ע שקבל עליו. ומצאת את לבבו שני יצרים עשאו טוב וזהו נאמן והוא באחד לפניך כי בוחן לבות אתה ומצאת כביכול בדרך מציאה שבא מתרח ואמתלאי בעת ריחוקה. וכרות עמו הברית עמו דייקא שאין בחילופה הכזבת הנביא ולכן ברחמיך הרבים עשית אופן שתתקיים בזרעו וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני כלומר לתת לו ולא נתת לו והיה זה לתת לזרעו במקומו כמ"ש מהר"ם אלשיך ז"ל: