חומת אנך על נחמיה ח:י

לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות וכו' כי חדות ה' היא מעוזכם . אפשר לפרש דרך דרש במה שחקרו הראשונים דיעקב ועשו חלקו העולמות ויעקב נטל העוה"ב ועשו נטל העה"ז וא"כ כל היתר על כדי צורכנו הוא גזל מעשו ואיך יש עשירים בישראל אוכלים מעדנים והדר לבושם ונשותיהם יותר מהם לבושי מכלול ואפילו הבינוניים בישראל בשבתות וי"ט מדושני ענג וכל זה גזל מעשו. ופריק לה הרב מהר"ש פרימו ז"ל דכל העולמות היו תלויים ועומדים עד שקבלו ישראל את התורה דאי לא קבלו התורה היה העולם חוזר לתהו ובהו ונמצא דישראל שקבלו התורה קיימו העולם וזכו בו כדין המציל מזוטו של ים ומשלילותיו של נהר דהרי אלו שלו וזכו ישראל גם בעה"ז עכ"ד וז"ש לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וכו' וכי תימא העה"ז של עשו ואנו אין לנו כי אם כדי חיותנו לז"א אל תחושו לזה כי חדות ה' שהיא התורה שקבלתם וכמ"ש התוספות בביצה דף ט"ז חדות ה' היא התורה דכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב. היא מעוזכם שאתם שקבלתם התורה התורה היא מעוזכם שזכיתם גם בעה"ז ויפה אמרתי לכו אכלו משמנים. ואפשר לפרש ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו כמ"ש בזה"ק דבי"ט בעי בר נש למחדי למסכני ואי איהו חדי בלחוד ולא יהיב למסכני עליה כתיב וזריתי פרש וכו'. וז"ש ושלחו מנות לאין נכון לו לעני שאין מזומן לו מאכלו. ונ"ט בעצם כי קדוש היום לאדונינו והוא י"ט ובי"ט חיובא רמיא למיהב למסכני. ועוד אפשר לומר דידוע דעל ידי מעשה הצדקה מיחד קבה"ו ובאים מוחין מצד אבא וז"ש ושלחו מנות לאין נכון לו והוא צדקה מועילה דמקרבא הנאתה ועי"ז כי קדוש יומשך מאבא בחינת קדש ונעשה קדוש היום קב"ה לאדנינו שכינתיה כי בתיבת לאדנינו שם אדני ועוד אותיות לנו גימטריא אלהים. וזה נוסף על בחינת קדושת עצומו של יום. ואל תעצבו שהעצבות מדה מגונה מאד וכל עצמינו לידבק בשכינה והיא שמחה ועל ידה הנהגת העולם והיא תשועתנו וז"ש כי חדות ה' חדוה היא שמחה וחדות ה' היא שמחת ה' יחוד קבה"ו. היא השכינה מעוזכם ודוק כי קצרתי: