חומת אנך על שופטים ט:ח

ויאמרו לזית מלכה עלינו וכו'. הגם דהכל משל בעלמא אין ספק שרמוז בזה פנים מפנים שונים נכנסו לפרד"ס והנבואה דברה. ואולם כעת יאמר איזה רמז לפי קצורי. ידוע מה שאמרו רז"ל אין ממנים פרנס על הצבור אא"כ קופה של שרצים תלויה מאחריו. גם אמרו בש"ס בירושלמי פ"ב דסנהדרין ובבלי פ"ד דקדושין כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור לעשות מלאכה בפני שלשה וכתב הרמ"ה ז"ל בפרישי הוריות פ"ג דהמלך אף בעת מלכותו הוא עבד שצריך להנהיג העם בנחת ולנהוג עם כל אחד על פי מדותיו ולשאת טרחם ומשאם והאריך בזה. גם אמרו נהוג נשיאותך ברמים. וזה רמז המשל כי הזית הוא מר וצריך טורח ותקון הרבה ואינו כשר למערכה. ולכן הלך הלכו העצים להמליך את הזית כי יש בו כמה חסרונות אך הוא רענן ויש לו צל ונאה לו המלוכה דהוליד את חסרון ומ"מ הולמה והולמתו כי הוא מר לנהוג נשיאות ובענפוהי נייחן כל בריחי. ותאמר הזית גם עתה כדבריכם רמו"ז חסר"י. אבל במלכי אני אסור במלאכה וא"כ החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים לברך על הזית ראשונה מכל האילנות כמ"ש בא"ח סימן רי"א דהוא ראשון לארץ בתרא. ואנשים ישראל שנמשלו לזית להורות יסוריהם ותשובתם כמ"ש בש"ר פרשת תצוה. וכל המלאכות עתה החדלתי את דשני והלכתי לנוע על העצים שצריך לסבול טרחם ומשאם ולהנהיגם כפי דעתם ומדתם. ויאמרו לתאנה שגם התאנה יש בה בצד מה גריעות שלא נמשלו ישראל אליה כי אם לפרי והוא העץ שבו חטא אדה"ר למאן דאמר. ותאמר החדלתי את מתקי שעתה אסור במלאכה ולא עוד אלא שצריך להתנהג בכובד ראש שלא להקל לפני העם ולבטא בשפתים נוטפות מר. הפך טבעי. והלכתי לנוע להנהיג עצים. ויאמרו לגפן דיש בו חסרונות דפסול למערכה וגם שיש בו טורח מאד. גם הוא אילן שאכל אדה"ר למ"ד. ותאמר החדלתי וכו' על דרך האמור. ויאמרו כל העצים אל האטד הכא כתיב כל העצים ובכללן גם תאנה וזית וגפן והוא ללמד מוסר שגם גדולי הדור צריכים לקבל עליהם איש שמתרצים ההמון אף שגרוע במעלה ולא תהיה העדה כצאן אשר אין להם רועה וגם הגדולים ישמעו לקטנים והמון העם ויהיו כלם באגודה אחת: