חומת אנך על איוב לט:א

הידעת עת לדת יעלי סלע וכו' . פירש רש"י ז"ל ששונאה את ולדה ועולה לראש הסלע כשכורעת לילד כדי שיפול לארץ וימות והקב"ה מזמין לו נשר ומקבלו בכנפיו:

חולל אילות תשמור . האילה רחמה צר ואין הולד יכול לצאת ובשעת לדתה מזמין דרקון ומכישה ברחמה ונפתח ואם מקדים או מאחר רגע מיד מתה ובין אותם רגעים איני מחליף ובין איוב לאויב נתחלף לי עכ"ל רש"י ז"ל והם דברי הש"ס פ"ק דבתרא דף י"ו וח"ו שנתחלף לו בין איוב לאויב. אבל בכונה מכוונת ממפלאות תמים דעים מאויב עשה איוב דהיינו כי אויב שהוא תרח נתקן באיוב ע"י היסורין שסבל. ואפילו במציאות זה אינו כמו שסבר איוב דאיוב עשה אויב רק דאויב עשה איוב. ונהירנא שהגאון הרב ברכת הזבח ז"ל בספר ברכת שמואל האריך ודבריו מיוסדים על אדני פז ומאמרי רז"ל ושם נאמר דאברהם אע"ה היה מתירא שיאמרו אלהי איוב שתרח נתקן בו. ואיוב ר"ת אברהם יצחק ויעקב בניו ובשרו הקב"ה שלא יזכה לזה שיקרא תגר וז"ש והיה ברכה זהת"ד בקצור נמרץ עש"ב ואני בעניי אמרתי גרגיר בזה בקונטריס פני דוד פרשת וירא ע"ש: