חומת אנך על איוב לג:כו

יעתר אל אלוה וירצהו וכו' . אפשר במ"ש פ"ג דקדושין האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאני צדיק גמור והוא רשע מקודשת דילמא הרהר תשובה בלבו אלמא מוכח דבהרהור תשובה הרי זה צדיק גמור ואע"ג דבאשה היא מקודשת מספק היינו משום דלא ידעינן אם הרהר תשובה ואם נתחרט יפה וגמר בלבו לשוב בתשובה. אמנם אם באמת התודה ונתחרט והסכים לשוב בתשובה מוכח דהרי הוא צדיק גמור וכן נראה מדברי הרמב"ם ה' תשובה. כל קבל דנא עינינו הרואות לרבינו הרקח ז"ל ולרבינו האר"י ז"ל שכתבו כמה סיגופים ותעניות לבעל תשובה. ונראה פשר דבר עם מ"ש בזהר הקדוש ע"פ גם ה' העביר חטאתך דהמקטרג היה עומד ומקטרג וכשדוד הע"ה התודה העביר המקטרג שלא יקטרג אבל להמית המקטרג ולברר ניצוצות הקדושה אשר נטמעו בקליפות צריך סיגופים ותעניות וז"ש יעתר אל אלוה בודוי ותפלה וירצהו כבר הוא צדיק גמור. אמנם אכתי פשו ניצוצי הקדושה והמצות שטרף הסט"א. ולזה צריך הכנעה וסיגופים ותעניות וז"ש וירא פניו בתרועה שנשבר לבו בתעניות וסיגופים אז וישב לאנוש צדקתו שגזל ממנו הסט"א וישובו כל המצות וניצוצי הקדושה וז"ש וישב לאנוש צדקתו: