חומת אנך על איוב לא:טז

אם אמנע מחפץ דלים וכו' ואוכל פתי לבדי וכו' . אפשר לרמוז בכתובים האלו והענין במ"ש הרב תה"ד סימן שי"ח דהאומר לחבירו בא ואכול עמי ואכל חייב לשלם לו דמי מזונו והוו בה רבנן בתראי דהרי"ף ז"ל כתב בתשובה דמי שפרנס יתום בתוך ביתו וכשהגדיל תבע מה שהוציא אין לו על היתום כלום דלא פירש בתחילה דלשם הלואה יהיב וכתב הרב ש"ך בשם מהרש"ל ז"ל דהא דמפרנס סתם חייב היינו בדלא משכח לאכול חנם אך אי משכח חנם אין כסף וקראו זה ופרנסו לא מצי תבע מיניה אחר כך והרב כנה"ג ז"ל ח"מ סימן קכ"ח כתב משם הרב מהר"ר אלישע גאליקו ז"ל דהרי"ף ז"ל מיירי במפרנס היתום סביב לשלחנו מפתו יאכל ומכוסו ישתה בכי האי גונא פטור מלשלם והרב תה"ד ז"ל מיירי במפרנסו בביתו של היתום אז הבעל הבית דינא קמשתעי דלא יהיב לשם מתנה. עוד הביא הרב כנה"ג ז"ל משם הרב המבי"ט ז"ל דמאן דמתחייב לשלם היינו כשהיה באותה שעה למתפרנס נכסים אבל אם עני היה באותה שעה אף שאח"ך יש לו פטור. וע"פ האמור אפשר כי השב"ח השבי"ח עצמו דכל מעשיו לשם שמים והוא גומל צדקה וחסד ואינו מצפה לתשלום גמול וז"ש ואוכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה דייקא כי זה דרכו להאכיל יתומים על שלחנו ומפתו ממש יאכלו ובכונה מכוונת נקט לשון זה כי היה באופן שהוא לשם מתנה גמורה כמ"ש הרב מהר"ר אלישע גאליקו וכה אמר איוב מסובין היינו אני והיתום על פת לחם. ואמר אם ראיתי אובד מבלי לבוש דהיינו דחזותו מוכיח כי עני ואביון הוא ואין לו מה לשלם כי במציאות זה המלבישו אבד מעותיו כמ"ש הרב המבי"ט ז"ל ועם כל זה מגז כבשי יתחמם וענתה בי צדקתי. עוד זה מדבר אם הניפותי על יתום ידי כלומר אי אתרמי שפרנסתי יתום באופן דמדינא חייב לשלם כגון ששלחתי מזונות לביתו של יתום ויתום עשיר וכיוצא דחייב לשלם וזהו כי אראה בשער עזרתי שעל פי התורה בשערים המצויינים עזרתה לי עם כל זה אם הניפותי על יתום ידי לשאול ממנו לשלם מה שפרנסתיו ואני נותנו לשם מתנה: