חומת אנך על איוב כט:ז

בצאתי שער עלי קרת וכו' . פירש עטרת ראשי מורי הרב זלה"ה במ"ש בקדושין דף ל"ג אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני ת"ח בשעה שעסוקין במלאכתן וכתבו התוספות תימה מה לשון רשאין שייך ותירצו דאיירי דעסוקין במלאכת אחרים ועוד תירצו דרשאין כמו חייבין ופסק הטור י"ד סימן רמ"ד כשני התירוצים דשתיהן אמת ושתים כהלכתן וז"ש בצאתי שער עלי קרת ראוני נערים המנוערים מחכמה דהיו בעלי אומניות ונחבאו דלא ידעו אם אסורין לעמוד או אינם חייבים לעמוד או הם חייבים לעמוד ולכך נחבאו אבל הישישים שהם חכמים וכמש"ה בישישים חכמה מהם קמו ומהם עמדו דהיינו העוסקים במלאכת עצמן דיכולים לקום קמו והעוסקים במלאכת אחרים עמדו במקומן דאינם יכולים לבטל מלאכתם עכ"ד ז"ל. ואני ברגליו אעבורה דאפשר לרמוז במ"ש שם יכול יעצים עיניו מקמי דלימטי זמן חיוביה ת"ל תקום ויראת. גם אמרו שם חכם עובר עומד מלפניו ד"א וכיון שעבר ד"א יושב ופירש"י עומד מלפניו משיתחיל ליכנס לתוך ד"א ואינו יושב עד שיעבור הימנו ד"א השניות עכ"ל וז"ש בצאתי שער עלי קרת ראוני נערים המנוערים מן המצות מקמי דלימטי זמן חיוביהו ונחבאו כי לא ידעו דאסורים דכתיב תקום ויראת אך וישישים והמה חכמים קמו ד' אמות ועמדו ג"כ ד' אמות שניות כמו שפירש רש"י ז"ל: