חומת אנך על איוב כד:יב

מעיר מתים ינאקו וכו' . פירש רלב"ג ז"ל מן העיר יצעקו האנשים מפני החמס שנעשה להם ותרגם המתרגם ואלוה לא ישים תפלה לא ישוי חובא. ואפשר לפרש מעין דוגמא של מעלה דרך הרב מהר"ר יוסף דוד ז"ל דבסמוך והכונה מעיר מתים ינאקו על הגזל שהיו גוזלים פחות מש"פ וכמ"ש בב"ר ובירושלמי פ"ד דמציעא שאדם אחד היה מביא קופה מלאה תורמוסים ואנשי דור המבול כל אחד לוקח פחות משוה פרוטה וכתב הרב זרע בירך דלדין ב"נ לא הועילו דב"נ נהרג על פחות מש"פ אך הם רצו להעמיד דבריהם על דין תורה כדיני ישראל ובשלמא אם היו מקבלים התורה תינח אבל כיון שלא רצו לקבל התורה ימותו ולא בחכמה עש"ב גם ארז"ל שהיו חוטאים בנערה המאורסה ונתן טעם הרב יפ"ת דב"נ אינם חייבים בנערה המאורסה ונמצא דהנך אינשי סגן בעלילותא ותפסי חבלא בתרי רישי דלגבי פחות מש"פ הוו נהיגי כדת של תורה ולגבי נערה המאורסה כב"נ. וביותר יגדל אשמתם דבדין גזל ופחות מש"פ היו עושים להפך שלא היו מניחים לפועל לאכול בכרם כלל דלישראל שרי וכמ"ש הרב מהר"י דוד ז"ל מהמפרשים. וז"ש מעיר מתים ינאקו על הגזל שהיו גוזלים פחות מש"פ ונפש חללים תשוע דהגוזל לחבירו כגוזל נפשו כמשז"ל והיינו דקרי להו חללים וטעמם דע"פ התורה פחות מש"פ אינו כלום והאמת כן ואלוה לא ישים תפלה לא ישוי חובא. אך הם היו במורדי אור מרודין באוריתא כמו שתרגם המתרגם דתורת ה' מאסו כמ"ש רז"ל בש"ר פרשת משפטים ודעת דרכיך לא חפצנו זו תורה. וכי תימא כבר נתרצו לדון כדין התורה לז"א ולא ישבו בנתיבותיו דחטאו בנערה. ואפילו כדין גזל לא היו מניחים פועל בכרם לאכול כאמור: