חומת אנך על איוב ב:ז

איוב בשחין רע מכף . כתב בלקוטי תורה לרבינו האר"י ז"ל איוב בשחין רע מכף ר"ת אברם כי בעת העקידה שלא יקטרג על אברהם וימות יצחק נתן לו איוב למרק עונו לכן ר"ת אברם כי היה תמורת אברם עכ"ל ואע"ג דאמרו בזהר הקדוש דכל מקום שנאמר ויהי היום הוא יום ראש השנה והכא בריש ענינא כתיב ויהי היום והעקידה אמרו בפרקי ר' אליעזר שהיה ביום הכפורים. יש לומר דביום ראש השנה היה גלוי וידוע לפניו יתברך ענין העקידה וכדי שלא יקטרג אז על אברהם נתן לו איוב. ואע"ג דענין זה היה כשהיה שמו אברהם אפשר דנרמז אברם דמעת שהיה שמו אברם עלה במחשבה לפניו להצילו באיוב. ויתישב הטב ענין זה במ"ש רז"ל הרבה נסיונות היו ראויים לבא על אברהם אלא שבא איוב וקבל יסורין ואינו מובן מאי שיאטיה דאיוב לקבל היסורין בעד אברהם. וגם מה שרמז רבינו האר"י ז"ל בפסוק זה איוב בשחין רע מכף ר"ת אברם שנתן איוב תמורת אברם צריך ישוב. מה ענין איוב ואיזה סרך יש לו איוב לבא תמורת אברהם. אמנם יתישב הכל במה שאמרו רבינו האר"י ז"ל והמקובלים כי תרח בא בגלגול באיוב וסבל כל יסורין שסבל לכפר עונותיו. ובתחילה אברהם אע"ה נתנסה עשר נסיונות לכפר על תרח אביו ואכתי פשו עונות תרח והנה הוא בא בגלגול איוב וסבל הוא עצמו שארית עונותיו. ובזה יובן מאמר רז"ל הנזכר וגם רמז רבינו האר"י ז"ל בפסוק שלנו ואפשר לרמוז כי תיבות בשחין רע גימטריא הוא היה תרח. ולפי מה שרמז רבינו האר"י ז"ל יש לרמוז ויעקוד את יצחק בנו ר"ת איוב. כי בזה המקטרג לא יקטרג על אברהם ויצחק ע"ה. וכתבו גורי האר"י ז"ל דאיוב לקה בשחין רע על שבא על אמתלאי נדה וי"א שבא עליה בעל כרחה ולכן היא לא לקתה בשחין והיא נתגלגלה בדינה ובא עליה שכם ולקח את כל זוהמתה בסוד ותהי נדתה עליו: