חומת אנך על ירמיה ז:כא

עולותיכם ספו על זבחיכם וכו' . אפשר ונקדים מה שחקר הרב פנים מאירות בס' כתנות אור פ' האזינו דהקב"ה הבטיח לאברהם אע"ה דהקרבנות יכפרו ובבית ראשון שהיו קרבנות למה נחרב. והרב ז"ל ארוכ"ה לו עלתה. ותורף דבריו הנצרכים לנו הוא דהקרבנות אינם מכפרים אלא על ידי הודוי וכ"כ הרמב"ם ז"ל בריש ה' תשובה דבעלי חטאות ואשמות אין מתכפרין בקרבנן עד שיעשו תשובה ויתודו ואמרו בילקוט ירמיה סי' ב' ארשב"ח אמר הקב"ה לירושלם על ממה הבאתי כל המשפטים הללו בשביל שאמרת לא חטאתי וכיון שלא היו מתודים ולא היו חוזרים בתשובה לא היו הקרבנות מכפרין ונחרב הבית זהת"ד וכתב הרמב"ם ספ"ג דמעשה הקרבנות דעל העולה מתודה על עון עשה ועל לא תעשה הנתק לעשה וכתב עוד שם ויראה לי שאינו מתודה על השלמים אלא אומר דברי שבח. והשתא כיון דאשכחן שלא היו מתודין ואומרים שלא חטאו א"כ אפשר שלא היו מביאין חטאות ואשמות רק עולות ושלמים ועל העולות לא היו מתודין. וידוע כי העולה מכפרת על הרהור הלב. ובודאי דהם לא היו נותנין לב כלל. לז"א עולותכם כיון שאתם אינכם מתודין על המעשים וק"ו שאין אתם נכנעים על ההרהורים א"כ מאי נ"מ בעולה דאינה מכפרת כלל לכן עולותכם ספו על זבחיכם שהם שלמים שהדין הוא שאינם מתודין עליהם ואכלו בשר לצבות בטן. כי לא דברתי את אבותיכם ביום הוצאתי אותם מא"מ ע"ד עולה וזבח כי אם שתקבלו התורה כמ"ש בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה וז"ש כי אם הדבר צויתי אותם לאמר שמעו בקולי וכו' והקרבנות הם לחזור בתשובה ולומר וידוי וא"כ אף עולה לא תקריבו כיון שאין אתם אומרים וידוי ואין אתם נכנעים על ההרהורים רעים אלא אדרבא וילכו במועצות בשרירות לבם הרע וכו':