חומת אנך על ירמיה ו:ד

אוי לנו כי פנה היום וכו' . אמרו רז"ל במדרש איכה כ"י וז"ל בקצור. אמר הקב"ה לירמיה לך ענתות שכל זמן שירמיה בעיר לא היו אויבים נכנסים לתוכה ולכך שלחו הקב"ה לענתות והלך ומיד שיצא נכנסו האויבים והדליקו העיר ושרפו בית המקדש וכשחזר ירמיה וראה העשן וכו' קרע את בגדיו וכו' ומיהר לבא כי זה ימים רבים שהיה ירמיה נער ונבוכדנצר וירמיה היו מטיילים ביחד ונבוכדנצר היה עני ונבזה ואמר מי יתן והייתי מלך על כל העולם הייתי בא על ירושלם ושורף בה"מ והעיר והורג הכל והשאר אוליך בשבי ראה ירמיה ברוח הקדש שהשעה עומדת לו שאל ממנו תן לי ירושלם אמר לא אתן א"ל תן לי בה"מ א"ל לא אתן א"ל תן לי ע' סנהדרין א"ל לא אתן וכו' א"ל מה תתן לי א"ל כל מה שתוכל להציל ולהוציא מן העיר מחצי יום עד הערב ולכך מיהר לבא לירושלם ולא בא עד הערב ואינו יכול להציל איש וזהו שנאמר אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב עכ"ל המדרש כ"י בקצור. ואפשר לרמוז אוי לנו כי פנה היום בסוד מ"ש בזהר הקדוש מאנה להנחם על בניה כי איננו: