חומת אנך על ירמיה ג:כד

והבושת אכלה את יגיע אבותנו וכו' . הנה מחמת הבושה ילכד האדם בשני סוגים האחת כי יתבייש להוכיח לחוטאים והוא חטא רבים נש"א שלא הוכיחם. ומזה הסוג שיקצר בעבודתו שיתבייש מהמלעיגים עליו. וסוג שני שחטא ופשע ומתבייש לשוב מחביריו שילעיגו עליו. ושני הסוגים שוים לרעה. וז"ש והבושת הני בי תרי אכלה את יגיע אבותנו וכו'. ועתה שבנו בשנו דהבשת הוטבע בנו בחסד אל אך הוא להתבייש ממנו מלעבור על ל"ת וכן שלא לקיים מ"ע ולכן הפכנו השיטה נשכבה בבשתנו הבושת הראוי לנו לשוב מחטאתינו וכו' ויאמר ה' אם תשוב וכו' הטבת לראות ליבוש מפני ואותיות בושת תשוב למפרע שתבושו למפרע ותשובו אלי. מפרשים: