חומת אנך על ישעיהו סו:א

כה אמר ה' השמים כסאי וגו' איזה בית וגו' . אפשר דרמז השני בתים שבנה שלמה וזרובבל ועל ידי שהיו מעשה ידי אדם נחרבו כמ"ש רז"ל וז"ש איזה בית אשר תבנו רמז לבנין שלמה הע"ה ואיזה וכו' רמז לבית שני. ואת כל אלה ידי עשתה רמז לבית שלישי שהוא מעשה ידי יוצ"ר כב יכול. ובית ג' הוא כדי שיבואו דור המדבר דכתיב אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי למנוחה זו אינם באים אבל באים למנוחה אחרת וכי תימא דיש סברא דאמר קונם לבית זה ונפל אסור לז"א ויהיו כל אלה נאם ה' ואני היה בדעתי שיבואו לבית ג'. ואל זה אביט אל עני זה דור המדבר עם עני שלא ירשו הארץ ונכה רוח והיו לאחדים כמש"ה ויחן שם ישראל בלב אחד. וחרד על דברי שחרדו לשמוע אנכי ואמרו אם יוספים אנחנו לשמוע וכו' וראוים הם להביאם לעת"ל. א"נ אפשר במ"ש אלו ואלו דברי אלהים חיים והוו בה קמאי איך אפשר הטמא והטהור יחדיו ואסור ומותר כשר וטרף זכאי וחייב שיהיה הכל אמת. ובספר מהררי נמרים תירץ דלא יובן הדעת האמיתי אלא מתוך הפכו ונמצא דיש בו תועלת מיהא לסברא שאינה אמת. ומדברי רש"י בכתובות דף נ"ז משמע שטעמי הסברא יהיו אמת בהשתנות הנדון והרב כנה"ג הביא בכללים זה בשם מצא כתוב ולא זכר שהם דברי רש"י ז"ל. ורבני צרפת הביאם הריטב"א ז"ל אמרו שהם אמת ממש ונאמרו הכל למשה מסיני וההכרעה ביד חכמי הדור וכתב הרב מהר"ש אלגאזי ז"ל ביבין שמועה דזהו בעצם מאי דפריך פ"ק דעירובין וכי מאחר דאלו ואלו דברי אלהים חיים מ"ט הלכה כב"ה ומשני מפני שהיו ענותנין. ואמרו דכל מנייניה דרבי מן הצד כב"ה ואע"ג דהיו ענוים במאי דנפק חורבא דלא יגלו דעתם מפני המורא והכבוד בזה לא שייך ענוה ובזה נבא אל הביאור ויהיו כל אלה פי' אלה החקים והמשפטים כמשז"ל והפי' כל אלה כל הסברות ידי עשתה לאפוקי סברת ס' מהררי נמרים דהאחת לבד אמת והאחרת מועילה להבין האמת לז"א ידי עשתה. וכדי שלא נאמר כמ"ש רש"י ז"ל שהטעמים אמת לנדון אחר לז"א ויהיו כל אלה כל הסברות נאם ה' כדעת רבני צרפת. והשתא יקשה מאי דפריך הש"ס וכי מאחר דאלו ואלו דא"ח מ"ט הלכה כב"ה לז"א ואל זה אביט אל עני ונכה רוח שהיו ענותנין. וכי תימא הרי מחזיק עצמו לגדול דכל מנייניה מן הצד לז"א וחרד על דברי דנפיק מינה חורבא: