חומת אנך על ישעיהו מט:ד

ואני אמרתי לריק יגעתי וכו' . בירושלמי פ"ג דע"ז וב"ר פ' ס"ב ר' אבהו מי דמיך עברין קומוי י"ג נהרין דאפרסמון א"ל כל אילין למאן א"ל דידך א"ל כל אילין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי וכו' וצריך להבין מה עלתה על דעתו דר' אבהו דקרי אנפשיה ואני אמרתי לריק יגעתי והלא אין הקב"ה מקפח שכר בריה ואפי' שכר שיחה נאה. ואפשר במה דהוו בה קמאי דפ"ק דקדושין אמרו חלה שלש ועבד ג' אינו חייב להשלים ואלו פ' האומנים אמרינן דהיכא דאניס שכיר או קבלן לא יהיב ליה אלא שכר שלפני האונס ותירץ מהר"ם דשאני ע"ע שכבר קבל שכרו משא"כ גבי פועל דעדיין לא קבל שכרו. ולפ"ז אם הצדיק נתבטל מתורה ומצוות אף באונס מדינא אין לו שכר על זמן שהיה בטל כדין פועל שלא קבל שכרו. אך הריטב"א תירץ דשאני פועל דהשכירו למלאכה ידועה וכשלא עשאו אף אם נאנס אין לו אלא מעשהו אבל ע"ע דנשתעבד לעשות כל מלאכת בעה"ב נסתחפה שדהו. ואפשר דר' אבהו הוה פלח בי קיסר כמ"ש בש"ס וגם הי"ל איזה חולי וסבר כתירוץ מהר"ם דפועל דעדיין לא קבל שכרו אין לו אלא מה שעשה דוקא. וכשראה רוב השכר והוא באח"ד נהרי"ו עמו בעצמו שיער שהקב"ה משלם על כל הימים אף שנתבטל וקרא מקרא ואני אמרתי לריק יגעתי כשנבטלתי מתורה ומצוות כתירוץ מהר"ם אכן משפטי את ה' מדת רחמיו וברוב רחמיו ביד המלך משלם הכל. ועוד ופעולתי את אלהי אינו למלאכה ידועה כפועל אלא כעבד עברי לכל מלאכת בעל הבית וז"ש ופעולתי את אלהי וזהו כתירוץ הריטב"א ובכן הצדיק בא בשכרו משלם דהוא משועבד לכל מלאכת ה' תרי"ג מצוות וענפיהם ומצוות וגזרות דרבנן שכלם נאמרו למשה מסיני: