חומת אנך על ישעיהו כט:יג

ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו וכו' . אפשר לרמוז משל שכתב הרב עיר וקדיש מהר"ם די לונזאנו ז"ל למלך שציוה שיעשו לו בשר צלי וכיוצא לפניו והביאו לפניו כירה ופחמין ואפר ושפוד. ובשר לא הביאו. ובודאי גדל עונם. וכן עיקר העבודה הוא בלב כמ"ש ולעבדו בכל לבבכם זו תפלה ומרבים העם להביא סדור תפלות ואברים קודמין לשון מדברת אפיק שפה קורא בגרון. אך הלב איננו פה לבו הלך ברחובות ובשוקים על פני המרתף מסחורותיו ודא עקא זהת"ד גם אמרו בזהר הקדוש על נדב ואביהוא משל דאזמינו למטרוניתא ומלכא לא בעי למיתי ע"י גברא מארי דמומין והמט' הרגה לזה דהמלך לא בא בסיבתו עש"ב וה"נ הזמירות והיוצר הוא הכנה ליחוד וכשבאו להתפלל בעוה"ר לא ידעו ולא יבינו הדברים כיצד מוציאין את התיב"ה והוא עון פלילי. וז"ש ויאמר אדני שהיא השכינה שעשו לה הזמנה ולבסוף הקלו ראש ולא נעשה היחוד כדחזי בסיבתם דהם בעלי מומין זאת אומרת יען כי נגש העם הזה להתפלל בפיו ובשפתיו כיבדוני אמורי"ם לגבוה סלקן אמרות טהורות והם הביאו הפה והשפתים ושאר ההכנות והלב שהוא עיקר התבשיל לא הביאו ולא עוד אלא שהם מרחיקין לבם בשאט בנפש וז"ש ולבו ריחק ממני. ותהי יראתם אותי מצות אנשים רבם או אביהם שבקטנותם הרגילום להתפלל ונשארה מלומדה. לכן הנני יוסיף הפלא ופלא תרי תמיהי דמדכר דכירי אינשי: