חומת אנך על ישעיהו יט:כה

אשר ברכו ה' צבאות לאמר ברוך עמי מצרים . אפשר במשז"ל במדבר רבה פ"ג שבזכות אשר נשמרו בעריות נגאלו ממצרים. וידוע דכל גלות מצרים היה לברר ני' הקדושה אשר נפלו שם מאדה"ר. ולכן יצדק מאד דנגאלו בעבור שנשמרו מהעריות דאלו ח"ו היו פוגמים בעריות א"כ במקום להוציא לאור ני' הקדושה היו מוסיפים לאבד שם מחדש ניצוצי הקדושה ולא היה תקומה ח"ו אבל עתה שנשמרו מעריות אהני הגלות להוציא ני' הקדושה אשר שם. וידוע מ"ש בש"ס בסנהדרין פ' ד' מיתות לאמר זו ג"ע וז"ש אשר ברכו ה' צבאות לאמר כי נזהרו בג"ע הרמוז בתיבת לאמר ובזה אמר ה' ברוך עמי מצרים אשר בחר בהיותם במצרים להיות שביררו ני' הקדושה ונשמרו שלא יפלו מחדש וזאת על ישראל הברכה אשר נתברכו מפי עליון ובחר בישראל והפליא לעשות נס בימי אשור דהגם שהיה איזה דבר בישראל עם כל זה הם נחלתו וצאן מרעיתו וז"ש ונחלתי ישראל. א"נ אפשר לרמוז בהקדמה שכתבנו כמה פעמים בדרושים כי בין הבתרים נתן הארץ בתנאי גלות ת' שנה ובמילה נתן הארץ בתנאי קבלת אלהותו ובמצרים היו בגלות במתנת בין הבתרים. וכשלא יכלו לישב עוד רמז להם הקב"ה שיקבלו אלהותו בתנאי המילה כדין שתי שטרות דאי בעי בהאי גבי אי בעי בהאי גבי וזהו בקצור נמרץ וז"ש אשר ברכו ה' לאמר ברוך עמי מצרים שהקב"ה אמר להם שיקבלו שטר המילה דהארץ בתנאי קבלת אלהותו ויהיו עמו במצרים. כדי שיצאו מהגלות והוא בעצם לאמר ברוך עמי ודוק: