חומת אנך על ישעיהו א:ד

עזבו את ה' נאצו את קדוש ישראל . אפשר במ"ש בשבת דף קי"ט אמר רב יהודה לא חרבה ירושלם אלא שביזו בה ת"ח וכו' ע"ש ופירשנו בעניותנו כי כל מה שהחמירה תורה בכבוד ומורא ת"ח הכל הוא לכבודו יתברך דוקא שאם הת"ח מכובדים וכלם נוהגים כבוד בת"ח ושום א' לא יזלזל בהם ונותנים לב שיתפרנסו בכבוד בלי שום זלזול. מזה נמשך שיראים המון העם לחטוא מסיבת הת"ח ואם ת"ח ישמע או יראה אחד מההמון שחוטא מוכיחו ואם אינו שומע גוער בו ודיבר אתו משפט ונמצאו כל המון העם שומרים התורה. אמנם אם עשירי עם והגדולים המיוחדים שבעם אינם נוהגים כבוד בת"ח ומזלזלים בהם ומדברים בגנותם והם טורחים למצוא טרף לביתם באופן שאינם חשובים כלל לעיני ההמון מזה נמשך דההמון חוטאים בפרהסיא ואינם יריאים מהת"ח. והת"ח יריאים להוכיחם כי כבר ידעו בעצמם שהם מזולזלים בעיני ההמון ותדיר הם מספרים בגנותם והם בצער גדול על המחיה ועל הכלכלה. ועוד רעה חולה כי נערי ישראל צמחי"ם בצאתם בראותם כי תופסי התורה מזולזלים דבקו צערי"ם להביא טרף לביתם הם פורשים מהתורה ומתמעטת התורה. וז"ש עזבו את ה' כלומר כבוד ומורא ת"ח דנפקא לן מאת ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים וכתב מהרי"ל ז"ל בריש תשובותיו דאהבת תלמידי חכמים ודאי דריש מואהבת [את] ה' אלהיך והחידוש הוא ליראה עיין שם באורך. וזהו שאמר עזבו את ה' דלא היו יראים ומכבדים לת"ח הרמוז באת ה'. ומזה נמשך נאצו את קדוש ישראל דעברו עבירות בפרהסיא ולא היו יראים וגם אין מי שיוכיחם. נזורו אחור דגם מה שתקנו לפנים וביררו ניצוצי הקדושה נטמעו מחדש וחזרו לקלקל. ודרך הלציי אפשר כי תיבת רוחא שצריך לתקן הרוח ע"י הלימוד. קלקלו ומן רוחא נעשה למפרע אחור ובמקום תקון היה קלקול: