חומת אנך על שמואל א ו:יב

וישרנה הפרות וכו' הלוך וגעו. בע"ז דף כ"ד שהיו אומרים שירה. והקשה הריטב"א ז"ל בחידושיו שם דאמאי לא מנו בעשרה דברים מה שהפרות אמרו בנשאם הארון. ותירץ שכבר הזכירו פי האתון שנזכר בפירוש בתורה והוא לכל כיוצא עכ"ד. ואפשר עוד לומר דהא דהפרות אמרו שירה היינו מכח הארון שעליהם ולא דמיא לאינך ומשו"ה לא נשנית. ויתקרב לזה דלמ"ד השירה שהיו אומרים הוא רני רני השיטה וכו' שרמוזים שם חמשה חומשי התורה כמו שנבאר כלומר שמכח הארון הם משוררות. ומשמיא מיהב יהבי להן כח הדברי שארון רומז למלכות ודיבור רומז למלכות ומה שהתורה ה' חומשים רמז לה' כמ"ש בעניותנו במ"א. והכל בהשגחה ורמזים וסודות הגם שלא נודע. מן השמים בא הכל בדקדוק עצום פרט וכלל. ועתה נרמוז בקצרה רני רני השיטה כנגד ספר בראשית דיעקב אע"ה הלך למצרים והוליך עצי שיטים כמשז"ל. התנופפי ברב הדרך נגד ספר שמות ששם נתינת התורה. המחושקה ברקמי זהב כנגד ספר ויקרא ששם הקרבנות להיות דבוקים ומחושקים בו יתברך. המהוללה כדביר ארמון כנגד ספר במדבר ששם ויהי בנסוע הארון שהוא ספר גדול בשמים כמ"ש במקום אחר. המפוארה בעדי עדיים נגד ספר משנה תורה שנשנו המצות בערבות וזהו בעדי עדיים ודו"ק כי קצרתי: