חומת אנך על שמואל א כא:ה

כי אם לחם קדש. אמרו במדרש שמואל דוד אשכחיה לאחימלך שהיה עושה לחם הפנים בשבת א"ל דוד ביום השבת יערכנו עריכתו בשבת ואין מעשהו בשבת א"ל אחימלך כך למדנו דואג האדומי דמעשהו דוחה את השבת א"ל דוד כך מקובלני עריכתו בשבת ואין מעשהו בשבת ע"כ וצריך להבין דבאותה שעה שבא דוד אצל אחימלך מסוכן היה שאחזו בולמוס שהרי אכל לחם הפנים האסור לזרים כדכתיב בקרא ובמנחות דף צ"ו וא"כ בשעת טירוף הדעת כזו שאחזו בולמוס מה לו לדוד בהוראות. ופירש הרב הגדול מהר"י רוזאניס ז"ל בספר הבהיר פרשת דרכים דרוש י"ג דף ל' ע"ד דדוד הע"ה עיקר כונתו היתה לשאול באורים ותומים לדעת את הדרך ילך בה וחשש מאחימלך אולי יהיה סובר כסברת דואג שאין נשאלין למי שצורך הצבור אלא למלך שהרי אחימלך סמך על דואג דמעשה לחם הפנים דוחה שבת. ואם בשעת מעשה היה דוד אומר לאחימלך דנשאלין למי שצורך הצבור בו לא ישמע אליו אחימלך דק"ל ת"ח שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו כמ"ש ביבמות דף ע"ז והיינו אם נוגע בדבר כמ"ש התוספות. לכן רצה לומר אצל דין זה דנשאלין למי שצורך הצבור הוראה אחרת דעריכת לחם הפנים בשבת ואין מעשה דוחה שבת דבזה לא היה נוגע בדבר וכיון דאמר מילתא אחריתי בהדיה הך מילתא שנוגע בדבר מהימן כמ"ש בש"ס ביבמות דף צ"ח זהו תורף דברי הרב פרשת דרכים ז"ל. ויש להעיר קצת דקודם זה כבר אחימלך היה שואל באו"ת לדוד המלך כמ"ש הוא לשאול היום החילותי לשאול לו באלהים ופירש רש"י ז"ל בתמיהא זה ימים רבים שצורך הצבור בו ומאז אני שואל. וא"כ אמאי הוצרך לזה. ותו דדואג לא גילה דעתו אלא כשדיבר על אחימלך לשאול וחלק על אבנר ועמשא וסנהדרין כמשז"ל והביא כל זה הרב פרשת דרכים ז"ל עצמו באותו הדף עצמו ע"א ע"ש. ויש לישב: