חומת אנך על שמואל א כ:כו

כי אמר מקרה הוא בלתי טהור. אפשר במ"ש בעניותנו בקונטריס פתח עינים בריש פסחים דהתורה אינה מקבלת טומאה ומשום הכי כתוב בתורה טומאה. מ"מ גילתה תורה לכתוב אשר איננה טהורה ללמד דעת לאדם שהוא עלול שלא יוציא דבר מגונה מפיו וז"ש כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא. וכי תימא אמאי האריך ולא אמר טמא בקצרה כמו שכתוב בתורה לז"א כי לא טהור האדם והוא עלול משא"כ התורה א"נ אפשר במ"ש הרשב"ץ ז"ל בתשובותיו ח"ג סימן ע"ח ופיר"ש מן האשה רבנית אחת בחלקו"ת תשית דהרב ישנה לתלמידיו דרך קצרה אפילו בלשון מגונה לפי שהם מתבלבלים אך התלמיד לרב לא יוציא מגונה שהרב אינו מתבלבל ע"ש באורך ולפי זה בינו לבין עצמו אל יוציא מגונה וז"ש ולא דיבר מאומה לאחרים כי אמר כמדבר בינו לבין עצמו ומסיבה זו עקם כמה אותיות דליכא למיחש לבלבול. א"נ אפשר דידוע דמוקמינן גברא אחזקתיה וז"ש כי אמר מקרה הוא ונתן טעם שדוד הוא מוחזק וז"ש בלתי טהור הוא דייקא ולכן אני אומר כי לא טהור דמוקמינן ליה אחזקתיה. והראשונים אמרו דרך הלצה. כי מי שאינו נותן לב בעניני העיר ובצרות הבאות לאדם מחולאים או מחסרון מעות והפסדות ואומר שהכל דרך מקרה הוא. לא דיבר נכונה כי הכל בהשגחה אלהית מדה כנגד מדה ובתוכחות על עון ואין לך דבר קטון וגדול שאינו בהשגחה אם לטוב אם למוטב וז"ש כי אמר מקרה הוא מי שאומר על הענינים מכלל ופרט מקרה הוא. הלא זה אות בלתי טהור הוא האומר כן. כי לא טהור במחשבות רעות בעיקרי הדת ה' יצילנו: