חומת אנך על שמואל א טז:א

ולך אשלחך אל ישי וכו'. אפשר לומר במה שפירש הרב האר"י ז"ל בפסוק את מי אשלח ומי ילך לנו ואומר הנני שלחני דלטובה הקב"ה מיחס אליו השליחות. אבל כשאינו לטובה אינו מתיחס אליו השליחות ח"ו גם נודע דכשהוא לטובה הקב"ה עושה בעצמו וכשאינו לטובה נמלך בבית דינו מרוב ענותנותו כמ"ש הכתוב ה' נתן וה' לקח וארז"ל וה' הוא ובית דינו. דלנתינה שהוא הטובה ה' מדת רחמים נתן בעצמו. אך כשאינו לטובה וה' הוא ובית דינו לקח. וזש"ה את מי אשלח לטובה אשלח אני. אבל למה שאינו טובה מי ילך לנו אני וב"ד שלא בתורת שליחות. והשיב ישעיה הנביא ע"ה הנני שלחני לענין הטובה והשיבו הקב"ה לך ואמרת וכו' שאתה מוכרח לילך הן לטוב הן למוטב עכ"ד רבינו האר"י ז"ל. והכא אמר לו הקב"ה מלא קרנך וכו' ולך אשלחך אל ישי שהוא צדיק וחסיד א' מד' שמתו בעטיו של נחש. כי ראיתי בבניו דמצדקתו וחסידותו זכה כי ראיתי בבניו לי מלך. ואמר לך ואשלחך דבדבר הזה יש טובה וגם דבר שאינו טובה. ועל זה לדבר שאינו טובה לך. ולענין הטוב ואשלחך. והשיב שמואל אנכי הרואה שאמרת לך שיש דבר שאינו טובה איך אלך דייקא איך אלך מעצמי ושמע שאול וכו' ואם לא אמרת לך אלא הכל בשליחותך לא הי"ל שום פקפוק אבל מאחר שאמרת לך איך אלך וא"ש איך אלך בעצם. והשיבו ה' עגלת בקר וכו' ללמוד לדורות דשלוחי מצוה אינן נזוקין דוקא היכא דלא שכיח הזקא ואין סומכין על הנס. ואה"נ דיכול היה לומר לו תלך ולא תפחד. אבל לקבוע הלכה לדורות א"ל עגלת בקר וכו'. שישאו ק"ו משמואל הע"ה ובשליחות ה':