חומת אנך על שמואל א טו:לב

אכן סר מר המות. שמעתי מהרב החסיד כמהר"ר דוד מלמד ז"ל משם הראשונים שתי דרכים כי הנה חוץ מהמות עצמו יש מרירות נטפל אל המות אם יהרגנו הדיוט כאלו הוא שפל וירוד. אבל אם המלך והשלטון הורגו בעצמו לא יש מרירות זה ונשאר המות לבד. ואגג בראותו שהגישוהו לפני שמואל הנביא ע"ה הבין שהוא בעצמו רוצה להורגו אמר אכן סר מר נסתלק מרירות המות כיון שהורגו גדול שבישראל ונשאר המות לבד. א"נ שמרירות המות הוא שלא ישאר לו זרע והוא שידע שנתעברה אשתו ועשה כשפים להצילה ומשם יצא המן נסתלק המרירות וז"ש אכן סר מר המות כי כבר יש לו זרע מרעים עד כאן שמעתי מהרב הנזכר ז"ל. וכפי דרך הראשון שהיה מתנחם אגג שחיק ומחיק שנסתלק המרירות גם על זה פקח שמואל הנביא ע"ה ועשה לו מרירות יותר קשה להמיתו במיתה משונה. וישסף שמואל מיתה משונה והוא מרירות יותר מאשר דימה דאיברא דהיה על ידי שמואל ומצד זה לא יש מרירות אבל וישסף שמואל מרור כורך מצד אחר. ולי ההדיוט אפשר כי עמלק גימטריא מר ורצה לומר שעתה שמשאיר זרע נתבטל מעמלק המות שלא נמחה עמלק כאשר דימה שאול וכאשר נצטוה וז"ש אכן סר מ"ר המות נסתלק מעמלק המות כאמור. א"נ במ"ש הרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי ז"ל בספר הנחמד מנות הלוי שכל שררת המן הרשע היתה ע' יום וביום ע"א נתלה ואגג איליא נפל בפומיה אכן סר מר דעיקר מרירות המות הוא אכ"ן גימטריא ע"א סר המן זהו מר המות דביום ע"א נתלה המן הרשע כן יאבדו כל אויביך ה':