חומת אנך על שמואל א טו:ב

אשר עשה עמלק לישראל וכו'. פירש בספר תפארת הקדש דהנה עמלק בא על שרפו ידיהם מן התורה. וכי תימא א"כ הדין עמו. לז"א אשר שם לו כלומר על דרך הבה נתחכמה לו שפירושו לו יתברך. וה"נ חתך המילות וזרקן ולכן נתחייב. וכי תימא מדוע לא מחה שמו תכף לז"א בעלותו ממצרים ועדיין היה בישראל זוהמא ממצרים ולא נטהרו ולכך לא נמחה שמו בו בפרק. ועתה לך והכיתה בה"א יתירה רמז לשכינה דכתבו ז"ל אמחה ר"ת אותן שעשו מלחמה עם עמלק. אהרן משה חור ה' רמז לשכינה. ואח"ך אסתר מרדכי חרבונה. ה' רומז לשכינה. ולעתיד ב"ב אליהו משיח ח' נסיכי אדם ה' רמז לשכינה. ולכך כתיב לך והכיתה בה"א. עכ"ד. ואפשר דהכונה ברמזים אלו שירמוז ליהושע בן נון דהנה כתיב ושים באזני יהושע כי מחה אמחה. כלומר אחר מלחמה זו שנלחמו דע כי מחה אמחה ובתיבת אמחה רמוזים הנלחמים עם עמלק בין עתה בין לעתיד. ויש לרמוז דלדעת רוב המפרשים אז היה שמו הושע ולא נקרא יהושע עד המרגלים. והנה ר"ת הושע בן נון גימטריא נ"ז ועם הכולל נ"ח כמספר אמחה עם ד' אותיות: