חומת אנך על שמואל א יד:א

ויהי היום ויאמר יונתן וכו'. לפי שעל ידו באה הצרה ההיא בהכותו את נציב פלשתים לכך מסר עצמו ושם נפשו בכפו ויבטח בשם ה' ויהי עמו ויושע ה' ביום ההוא את ישראל. מפרשים:

ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נושא כליו לכה ונעברה וכו'. אפשר דאמר בן שאול מתיחס לאביו שהיה צדיק כמ"ש לעיל כבן שנה שאול שלא טעם טעם חטא אל הנער נושא כליו וכיון שהיה נערו נושא כליו ודאי היה צדיק כמוהו והיה נושא כליו דהגוף הוא כלי הנשמה וגוף הצדיק הוא כלי המדות טובות הדבקות ביסודות הנשמה והנער נושא כליו מחזיק בכליו ולומד ממנו הענוה והיראה וההבטחה ואמר יונתן לנערו לכה ונעברה השוהו כמוהו:

ולאביו לא הגיד. כי בטח בה' ולא נתיעץ עם אביו וגם אחיה נושא אפוד ולא שאל באורים ותומים. ולא סמך שאם יקרה לו איזה צער שהעם יעזרוהו שהרי העם לא ידע כי הלך יהונתן ולא תאמר שהיה הוא במקום בטוח שהרי היה בין המעברות מקום מסוכן אך הוא שם בה' מבטחו. מפרשים: