חומת אנך על שמואל א יב:יא

וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל וכו'. אמרו בש"ס פרק אם אינם מכירין שקל הכתוב ג' קלי עולם כשלשה חמורי עולם לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו יפתח בדורו כשמואל בדורו וכו' ע"ש וצריך להבין אומרו שקל הכתוב ג' קלי עולם וכו' דהול"ל שקל ג' קלי עולם וכו' או לימא שקל שמואל ג' קלי עולם וכו'. ותו דאין ללמוד דיפתח בדורו כשמואל בדורו דכיון דשמואל עצמו הוא המדבר לפי רוב הענוה כלל עצמו עמהם. והשתא דאתית להכי גם לימוד ירובעל בדורו כמשה בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו נתפקפק אצלנו דאימא הא כדאיתיה והא כדאיתיה דהכי קאמר להם קדמוניות התבוננו כאשר בא יעקב מצרים וכו' וישלח את משה ואהרן וכו' וכבר נודע בישראל גדול שמם וסליק ענינא. ובתר הכי אתא א"ד ופסיק וישכחו וכו' וימכור וכו' ומה שנכלל שמואל הוא מענותנותו ואין ללמוד לעלמא ומשה ואהרן כבודם במקומם בצאת ישראל ממצרים וגבה טורא בינייהו. ואפשר עם מ"ש רז"ל דכתיב ואת שמואל והול"ל ואותי אלא דאף שמואל רבן של נביאים מתנבא ואינו יודע מה מתנבא שנאמר וישלח ה' וכו' ואת שמואל ואותי לא נאמר אלא ואת שמואל לפי שלא היה יודע מה מתנבא. וצריך טעם מדוע בזה נעשה הכר כי הנבואה דברה. והכל מיושב בחדא מחתא דדוקא במקום הזה הנבואה עשתה רושם להגיד כי הדברים הם דברי הנבואה שלא מדעת שמואל ובזה אהניא לן ללמוד דהקל שבקלים שנתמנה שופט בזמנו הוא כאביר שבאבירים דעין רואה דברי הנבואה דכללה שמואל עם ירובעל בדן יפתח וכיון דשמואל שקול כמשה ואהרן אף אנו נאמר דמשה ואהרן הנאמרים לעיל צרוף יצרפו עמהם ושקל ג' קלי וכו' וכל זה רמזה הבריתא לומר שקל הכתוב להורות דאינם דברי שמואל אלא דברי הנבואה ודוק: