חומת אנך על שמואל א א:ד

ונתן לפנינה אשתו וכו' ולחנה יתן וכו'. יש לדקדק דגבי פנינה כתיב ונתן ולחנה יתן. ועוד דלפנינה כתיב אשתו. ולחנה אשר אהב לא כתיב אשתו. ואפשר דכתיב פננה והוא גימטריא אלקנה עם הכולל ובדיק בשמה שהוא כמספר שמו וסבר שהיא אשתו לבנים וכן הות לה. ועם כל זה לא הי"ל אהבה עמה רק לצורך הבנים. וכשהיה נותן לה הי"ל למשא כבד ומה"ר ימהרנ"ה ולזה כתיב ונתן כאלו כבר השליך המשא וזה גם כן היה מוכרח שהיא [אשתו] ולכל בניה ובנותיה שהיא אם הבנים. ולחנה יתן מצד עצמותה והיה מתאוה לתת לה ובחשק דיתן פעם אחרת. ודברים שבלב הראה בפועל כי יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב מעצמותה ונפשה כי חנה גימטריא ס"ג בסוד אימא ה' עילאה וכעסתה צרתה כי שמה כמספר אלקנה והיא אשתו. גם כעס שהראיה כי אין לה בן: