חומת אנך על מלכים א י:י

ותתן למלך מאה ועשרים ככר וכו' לא בא כבשם ההוא עוד לרוב אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה . לכאורה אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה נראה יתר ח"ו. ואפשר דידוע מ"ש בש"ס דאם אשה נתנה מנה לאדם חשוב לקיחתו חשיבה נתינה והנאה זו שיש לה שקבל מתנה ממנה חשיבא והויא מקודשת בהנאה זו. ולמדנו דלקיחת אדם חשוב הויא נתינה. הנה כי כן בתחילה כתיב ותתן למלך מאה ועשרים ככר דהיא חשבה שנתנה. אך לפי האמת לקיחת המלך היא מתנה. אך הבושם ליוקר מציאותו ולא נראה עוד אפילו מעט וכ"ש לרוב כמו שהביאה עתה כמו שפירשו קצת מפרשים. לכן כתיב נתנה מלכת שבא למלך דהא חשיבה מתנה דבל יראה ובל ימצא ולכן גבי הזהב כתיב סתם ותתן למלך כאדם דעלמא שנתן למלך דלא חשיב אבל גבי בושם כתיב נתנה מלכת שבא דחשיב והויא מתנה הראויה ממלכה למלך. א"נ בסגנון אחר דבזהב דיש לה היא עוד הרבה לא הזכיר שמה. אבל בבושם דאין זולתו ועם כל זה הסירתו ממנה שגם היא מלכה ונתנתו לשלמה המלך לכן כתיב בבושם אשר נתנה מלכת שבא לומר ראו שהסירתו ממנה שהיא מלכה וזו מיקריא נתינה. א"נ אפשר דזהב הוא דין ונתנה מאה ועשרים להגביר ק"ך צירופי אלהים. ויש מי שפירש דגבי הזהב כתיב ותתן למלך סתם דהיה על ידי שליח. אבל הבושם לחשיבותו נתנה בידה היא בעצמה ולכן גבי בושם כתיב אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה שהיא בידה נתנתו: