חומת אנך על מלכים א א:יא

ויאמר נתן הנביא אל בת שבע אם שלמה לאמר הלא שמעת כי מלך אדוניהו וכו' . אפשר במ"ש רש"י ז"ל שנתן נתנבא דשלמה ימלוך. וז"ש ויאמר נתן וכו' לאמר כלומר בעבור אמירה אחת הנאמרת לו בנבואה דשלמה ימלוך דחק ונכנס לקיים נבואתו. א"נ דכתיב וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה בעבור ה'. ועוד בדיק בשמה בת שבע שהיא רומזת למלכות והיא אם שלמה דבימיו תהיה סיהרא באשלמותא וכל זה מורה דשלמה יהיה מלך. וזה רמז באומרו. ויאמר אמירה רכה. נתן הנביא. אל בת שבע שהיא רומזת למלכות. אם שלמה שתהיה בימיו סיהרא באשלמותא. לאמר בשביל אמירה אות שה' קרא שמו ידידיה. ועל כן אמר הלא שמעת כי מלך אדוניהו בן חגית בן יפ"ת כי מצד מהותו וענינו הוא בן סורר ומורה ומוכרח למות כמ"ש בספרי דדריש סמוכים פרשת בן סורר לפרשת יפ"ת ואח"ך כי יהיה באיש חטא משפט מות וא"כ מלכותו לא תכון ועתיד ליהרג. ואדונינו דוד לא ידע לפי שהוא נשבע לך וגם אני אמרתי לו בנבואה דשלמה ימלוך והבטחה על ידי נביא מתקיימת הגם שיהיה חטא לפי שיש הכזבת הנביא. אך על ידי מעשה זה שמלך יתגרו מלחמות וצרות יעברו עליך ועל שלמה עד שימלוך ועתה איעצך עצה ומלטי נפשך ונפש בנך שלמה מצרות ומלחמות: