חומת אנך על דברי הימים א' כא:כב

ויאמר דוד אל ארנן תנה לי מקום הגורן וכו' . אפשר לפרש ולא אאריך רק ארמוז בקצר אמיץ דכוונת דוד הע"ה באומרו תנה לי בכסף מלא כלומר לאפוקי כסף קנין שאיני רוצה לקחתו במתנה ולקנותו בכסף לקנין דמהני כהסכמת האחרונים אלא בכסף מלא ר"ל שיווי הקרקע כלו וז"ש בכסף מלא ותעצר המגפה מעל העם כלומר הדבר מוכרח שיהיה בכסף מלא מפני שהוא לצורך גדול לעצור המגפה ויאמר ארנן אל דוד קח לך ויעש אדוני המלך הטוב בעיניו כלומר קח לך בקנין דקיחה אקרי קנין דהגם שאני נותנו במתנה עם כל זה חשוב כאלו אתה קונה בכסף דלקיחת אדם חשוב שמה נתינה דההיא הנאה שנהנה הנותן במה שאדם חשוב לוקח מתנה ממנו חשיבא כסף ונקנה הקרקע כסברא שכתב מר"ן סימן ק"ץ וז"ש קח לך דחשיב קיחה בכסף במה שאדוני המלך עושה הטוב בעיניו דזו הנאה גדולה דמלך אדיר כמוך יקבל מידי זה חשיב כסף וממילא אין בזה ושונא מתנות יחיה דכיון שהנותן נהנה לא איירי קרא בהכי וכמ"ש בשיטה מקובצת פ"ק דבתרא והסמ"ע סימן קע"א לדעת רבינו חננאל והרא"ש שפסקו כת"ק וכל זה רמז באומרו קח לך ויעש אדוני המלך הטוב בעיניו. אכן דוד מלך ישראל גלה סודו ויאמר דוד המלך לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כלומר מה שרמזת דליכא בהא משום ושונא מתנות יחיה לא כי דהלכה כרשב"ג כדעת הרי"ף והרמב"ם וז"ש לא לסתור דבריו אך דין אדם חשוב האמת אתך וז"ש כי קנה אקנה שני קנינים אחד קנין דלקיחת אדם חשוב שמה נתינה וחשיב כסף ועוד כסף שיוויו וז"ש בכסף מלא לאפוקי כסף דאדם חשוב והטעם שאני נותן לך כסף מלא הוא כי לא אשא וכו' והעלות עולה חנם. ועטרת ראשי מורי הרב ז"ל היה מפרש מ"ש ראה נתתי הבקר וכו' במ"ש במציעא דף כ"ב דאיכא למיחש משום כיסופא ואם הוסיף תו לית בה משום כיסופא והשתא ארנן באמרו קח לך ויעש אדוני המלך הטוב בעיניו. חשש שלא יחשדנו דוד הע"ה דמשום כסופא הוא דעבד לזה נתחכם ארנן ואמר ראה נתתי הבקר לעולה והמוריגים לעצים והחיטים למנחה כלומר ראה בעין השכל דאין זה משום כסופא דדינא הוא דאם הוסיף מורה ובא דבלב שלם עושה והנה אנכי עמך שלש אלה אעשה הבקר והמוריגים והחטים אני נותן ובתלתא ודאי הוייא חזקה כי ברצון טוב אני עושה ויאמר המלך דוד לארנן לא כי קנה וכו' כלומר לא אחשוד אותך דמשום כסופא אמנם קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא וכו':