חומת אנך על דברי הימים ב' כד:כה

בדמי בני יהוידע הכהן . אולי הרגו לכל בני יהוידע בשעה שהרגו לזכריה או שמא שכבר מתו מאליהם כל בני יהוידע ומילת בני כמו ובני דן חושים ואירע לו ליואש שנשתלם מדה כנגד מדה על שגרם שנהרג זכריה פתאום והוא בהשקט ושלוה לכן הרגוהו ג"כ והוא בהשקט ובשלוה ואני נלע"ד לומר דבדמי דכתיב לשון רבים היינו דם זרעיותיו של זכריה שהיו עתידין להולד עד סוף כל הדורות וכמו שדרשו רז"ל במשנה פרק ד' מסנהדרין קול דמי אחיך צועקים דמו ודם זרעיותיו. דברי אמת כ"י להרב מהר"ר שלמה עדני ז"ל. ועמ"ש בסנהדרין סוף פרק נגמר הדין על פסוק אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו דסברי רבנן בנים הראוים לצאת ממנו ועיין מה שכתבתי אני עניי בקונטריס פני דוד פרשת בראשית אות ט"ז ע"ש ודוק. אחרי כתבי ראיתי מ"ש הרב מהר"ם ז"ל בפירוש מנחת ערב ויש לדקדק בדבריו כאשר יראה המעיין ואכמ"ל: