חומת אנך על הושע ז:ט

אכלו זרים כחו והוא לא ידע . אפשר דבעודו רשע כל התורה ומצות שעושה לוקח הסט"א וגם מחלקי נפשו והוא לא ידע. גם שיבה זרקה בו והי"ל לראות כי הוא מתקרב אל המיתה והיה צריך לשוב עד שלא ימות והוא לא ידע אינו רוצה לידע. והא דקאמר והוא לא ידע זה פעמים ותסגי בחד. אפשר דהוא דרך תמיהא אכלו זרים כחו שהסט"א טורפת הטוב שבו והוא לא ידע וזה אינו כל כך דהוא הולך אחר הגוף העב הגס והחומרי ולכך לא ידע אבל התמיהא היא גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע אטו אינו רואה חלושי שיב"ה יצאו גדודים ושער"א דגופא לו ניתן לבנ"ה במילואה ואיך לא יעלה על לב הנה מיתת"ו ולא ידע כי כלת"ו. א"נ אפשר לרמוז והוא לא ידע כלומר הוא לא ידע אבל נפשו והמזל שלו בשמים ידעו והיינו דלפעמים יבואו לו הרהורי תשובה והוא דוחה אותם: