חומת אנך על יחזקאל ד:יד

הנה נפשי לא מטומאה וכו' . אפשר דרצה לומר דנפשו אשר משורש קין כבר באה לכלל תיקון והיא קדושה ומכ"ש שאינה טמאה לא ממני ולא מטומאה מגלגולים אחרים. ונבילה וטריפה לא אכלתי בגלגול זה שגופי בגלגול זה משומר ובא. ורז"ל דרשו בחולין דף ל"ז הנה נפשי לא מטומאה שלא הרהרתי ביום ובאתי לידי טומאה בלילה ונבילה וטריפה לא אכלתי שלא אכלתי בשר כוס כוס ולא בא בפי בשר פיגול שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם. ואפשר לומר דכתבו המקובלים דברית הלשון וברית המעור כחדא שריין ומי שפוגם באחד קרוב לפגום בשני וז"ש נפשי לא מטומאה שלא נטמא בלילה ובא לו זה מלבד שלא הרהר כי שמר ברית הלשון מאד שלא אכל מבהמה שהורה בה חכם. ולכאורה קשה דאמרו בירושלמי לא אכל משמן של גויים שהתיר ר' יהודה נשיאה ואמר לו שמואל אכול ואי לא כתיבנא עלך זקן ממרא ומה כל החרדה הזו הרי יחזקאל הע"ה לא אכל מבהמה שהורה בה חכם וי"ל דהכיר שמואל שהי"ל איזה פקפוק אבל אם היה אומר שהוא מותר גמור והוא רוצה להחמיר אז לא היה אומר שמואל כן. ותו דהוא לא נהג מנהג זה כיחזקאל דלא אכל מבהמה שהורה בה חכם. והכא צריך שיאכל משום דאם הוא אינו אוכל כל תלמידיו לא יאכלו ונפיק מינה חורבא ואין כאן מקום להאריך: