חומת אנך על יחזקאל לג:י

אמור אל בית ישראל וכו' כי פשענו וחטאתנו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה וכו' . פירש מורינו הרב מהר"ר יצחק הכהן ז"ל במ"ש פ"ק דע"ז דף י"ז מאן דפריש ממינות מיית וה"ה לעבירה דאביק בה טובא ופי' רש"י (כפי נסחא אחת) אם שבין ממהרין למות מתוך צרה וכפיית יצרם או גזרת מלך עליהם למות עכ"ל ומשמע דלטעם דממהרין למות מתוך צרה וכפיית היצר יש תקנה לשוב מעט מעט בהדרגה. והנה ישראל הוו אביקי טובא בעבירות וחיישי דמאן דפריש מיית וז"ש כי פשעינו וחטאתנו עלינו דייקא דקיימי עלן יחדיו ידובקו ובם אנחנו נמקים אי מטעם דקשה לפרוש מתוך כפיית היצר ואי מטעם גזרת מלך ואיך נחיה דמאן דפריש מיית. לכן היה דבר ה' אמור אליהם חי אני אם אחפוץ וכו' כלומר טעם גזרת מלך אינו אמת דאדרבא רצוני בשוב רשע וחיה. וטעם משום כפיית היצר יש תקנה לשוב מעט מעט וז"ש שובו שובו מעט מעט בהדרגה. ותו דכל זה ביחיד אבל בצבור נפיש זכותייהו ויכולים לשוב תכף כמ"ש המפרשים וז"ש ולמה תמותו בית ישראל כי אתם רבים וזוהי התמיהא דבצבור לית לן בה. א"נ אפשר לומר דאנחנו יש לנו עם השי"ת כביכול דין אשה ובעלה כמבואר מכמה כתובים ומאמרי רז"ל ופסק הרמב"ם פ"י דשגגות דהבעל חייב להביא כל קרבנות שהאשה חייבת. וכפי זה כביכול משתדל בכפרתנו וז"ש שובו שובו דאני חפץ ורוצה בכפרתכם דהבעל חייב בקרבנות אשתו וק"ו שרצונו שתשוב וישתדל בזה וז"ש ולמה תמותו בית ישראל בית דייקא: