חומת אנך על יחזקאל יח:כט

ואמרו בית ישראל לא יתכן דרך אדני וכו' . צריך להבין מאי ס"ד דישראל לומ' לא יתכן דרך ה' הנשכח כדין לצד עילאה ימלל. וממאי דמשיב להם כ"י הדרכי לא יתכנו נראה דהיה קצת מקום לשאלתם ותשובה בעיא. ואפשר לומר כמ"ש המפרשים דיש סברא דאי אפשר לאדם לחטוא במזיד אם לא קדמו חטא בשוגג ואפשר דישראל הוו סברי הכי. כל קבל דנא שמיע להו את כל תוקף פורענותן של רשעים ואיש בעונו לפורענו"ת מוכן לשלם נזק שלם על כן היו תמהים דלפום דינא תחילתו באונס וסופו בפשיעה פטור ואם כן דל מהכא רוב עונות ישראל. ותו דאיברא דמחסדו יתברך לשלם כל המצות הנגררות הגם דממילא מצוה גוררת מצוה אמנם דא עקא לשלם עבירות הנגררות דאי ממדת טובו לענין הטובה רב חסד מטה ומשלם המצות הנגררות לא מן השם הוא להעניש על עבירות הנגררות. וז"ש ואמרו בית ישראל לא יתכן דרך אדני דייקא דינא דמלכותא מדת הדין לשלם לרשעים לא אתנו יודע דרכי משפטו. ויען ה' הדרכי לא יתכנו דרכי תרתי משמע אם מה שאני מעניש על עבירות הנגררות. ואי תשלומי מזיד שבא על ידי שוגג. הלא דרככם לא יתכן כי טועים אתם והעיקר כסברא האחרת דאין זה מחויב מזה ומשכחת לה שוגג ואח"כ מזיד ויתכן מזיד ואח"כ שוגג לכן איש כדרכיו אשפוט כל אחד כפי מעשיו אדון אי מזיד קודם ואח"כ שוגג חייב ואם להפך יקל ענשו. ועוד שובו והשיבו מכל פשעכם אף הנגררים דתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב. אשר פשעתם בם דגם העבירות הנגררות אתם חייבים ועשו תשובה: