חומת אנך על אסתר ג:יא

הכסף נתון לך . הרב מהר"ר יונתן ביערות דבש חלק ב' דף פ"ח כתב עמ"ש פרקא קמא דמגילה דאמר המן למרדכי אתי מלא קמצא דידכו ודחי עשרת אלפי ככר כסף דידי וצריך להבין מה ענין קומץ שהוא קרבן לה' ועשרת אלפים ככר שנתן לאחשורוש ואם יתן איש מתנה למלך הירצה לה'. וכן אמרו גלוי וידוע שעתיד המן לשקול וכו' לפיכך הקדים השקלים מה ענין זה לזה השקלים לקרבנות. והמן שקיל ואתי למלך טפש ותו מאי קאמר דחי לעשרת אלפים ככר הלא לא היה אלא אמירה בעלמא דתכף א"ל אחשורוש הכסף נתון לך. אבל הענין כי אמר לו הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך ועל שניהם הוא אומר כטוב בעיניך ותכלית הטוב בכסף לחלקו לעניים וכבר א"ה ידעו מנבוכדנצר כי הצדקה מועילה מאד כמ"ש לו דניאל וחטאך בצדקה פרוק וזה היה טוב בעיני כל השרים לחלקם לעניים וכן עשה וחשב שהוא יותר מכל הקרבנות דכתיב נבחר לה' מזבח ולזה תמ"ה יקרא אתי מלא קמצא וכו' ודחי עשרת אלפים ככר כסף לעניים. והשיב מרדכי כי הצדקה שלי דמה שקנה עבד קנה רבו זהו תורף דבריו והם חידוש גדול ומשפטי הכתובים ורז"ל לא משמע כן. ולפי דבריו אפשר במה שנודע מפי סופרי"ם דמלך ספרד שאל למשנהו דהוה אמיד טובא בעושר גדול על אחת כמה וכמה רבבות סך ממונו. והשיבו כי ממונו סך שלשים אלף כפולות וחרה אף המלך ואמר לו המשנה אדוני שאל כמה הוא ממוני ואמת יהגה חכי כי אעבור בסך שלשים אלף כפולות נתתי לצדקה וזהו ממוני ודאי. והיתר על זה לא ידעתי למי יהיה. ותשובה נצחת השיבו כמ"ש מונבז המלך פרקא קמא דבתרא וז"ש הכסף נתון לך רוצה לומר שתתנהו לצדקה ואז יהיה לך דלא יקרא שלו כי אם מה שנותן לצדקה. ובזה מובן מ"ש במדרש לקח טוב ורוח הקדש אומרת העץ נתון לך הכסף גימטריא העץ. כלומר שקר ענה אחשורוש דעבדא דמאן הוא ונכסוהי למאן דצדקה זו של מרדכי. ולכן העץ נתון לך הכונה דאמרו רז"ל דלקח עץ מבית המקדש והכין העץ למרדכי ואפשר דיען הוא כתב בשטר שהוא עבד של מרדכי דאם ימרוד בו יתנסח אע מביתיה וזקיף יתמחא עלוהי. בההוא פחדא הוה יתיב ובקש עץ שאינו שלו. אכן רוה"ק אומרת העץ נתון לך והרי הוא שלך ויתקיים מ"ש בשטר וכמשפטך אתה חרצת. וזהו כונת התוספתא אשר הכין לו תנא לו הכין כלומר דבהכנה זו הוציאו לחולין וקנאו להיות שלו ויתקיים מ"ש בשטר שכתב על עצמו. ויען שישראל השתחוו לצלם לכן הקדים הקב"ה שיתנו שקלים. וכשם שהיו שקלים לכפר על העגל כמ"ש בתנחומא דף ק"ט ע"ב דפוס אמשטרדם. ולדעת מאן דאמר במדרש דגזרת המן בעבור מכירת יוסף א"ש נמי דמבואר בתנחומא שם דף קי"ב ריש ע"ב דמחצית השקל לכפר מכירת יוסף ע"ש. ולפי דברי הרב מהר"י הנזכר דהמן נתן הכסף לגוים לצדקה. מצינו טוב טעם למ"ש רז"ל דבפורים דינא הוא גם כי יתנו בגוים דכיון דמתנות לאביונים אתיא זכירה רב חסד שלא קבל ה' צדקות המן. וכל קבל דנא אנן בדידן מיהב יהבי ישראל צדקה אמיתית לאביוני ישראל. ואתיא מכללא לתת לגוים לזכור צדקת המן לגוים ואהניא ליה לקעקע ביצתו ותלו אותו כמ"ש רוה"ק הכסף העץ נתון לך. ועוד אפשר לומר כמ"ש הרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי ז"ל בספר הבהיר מנות הלוי דכל שררת המן היה שבעים יום וביום שבעים ואחד נתלה וזה רמז העץ כי צ"ה גימטריא המן ע' רמז לשבעים יום שהיתה שררתו. וכשתחבר ע' עם שמו יעלה כמספר העץ. וזהו הכסף גימטריא העץ. עוד יש לרמוז שכתב הרב מהר"י ביערות דבש ח"ב דף ע"ט ע"ג דטעם המן דשמח שיצא הגורל באדר דכנסת ישראל ליונה אמתילא וכתב רשב"ם ז"ל בבתרא ריש דף פ' שדרך היונים לעשות שתי ולדות בכל חדש זכר ונקבה חוץ מאדר שאינן יולדות ע"ש ולכן שמח דחדש אדר סימן רע ליונה עד כאן דבריו. ואפשר כי יונה היה סימן רע לו כי יונה גימטריא ע"א וביום ע"א נתלה ואבד שמו: