חומת אנך על אסתר ב:כ

אין אסתר מגדת וכו' . הרב זרע ברך ח"ג דף י"ב נתן טעם למה לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה שהטעם הוא מפני שהיתה מכנסת שידה במקומה. ואחשורוש לא היה מדבר עם אסתר שאינה בת מלכים ולכן היתה יכולה להכניס שידה במקומה. כי הנה אמרו רז"ל שצריך לדבר עם אשתו שמא תתחלף בשידה משמע שאין לה רשות לשנות הקול כאשתו. ולכן בתחילה לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה דכיון דלא ידע שהיא בת מלכים אין מדבר עמה ויכולה להחליף שידה במקומה. ולכן בסוף כשהלכה לבטל גזרת המן היא מוכרחת להגיד שהיא ישראלית מזרע שאול המלך. וכיון שהיתה בת מלכים ידבר עמה ושוב אינה יכולה להכניס שידה שאין לה רשות לשנות הקול ומוכרחת להיות היא עצמה עמו כדי לדבר לו. ולכן אמרה ובכן אבא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי ותהיה אסורה למרדכי עכ"ד הרב זרע ברך ז"ל. ואפשר שזהו שאמר אין אסתר מגדת וכו' כאשר ציוה עליה מרדכי וכו' והטעם הוא ואת מאמר מרדכי אסתר עושה שציוה לה להפריד הרע ובו יטפל אחשורוש וכך היתה עושה אסתר. כאשר היתה באמנה אתו שעם מרדכי היתה אסתר ממש אבל עם אחשורוש היה צד הרע. ובזה ל"ק קושית התוספות דצריך הבחנה דהא אחשורוש לא נטפל כי אם בצד הרע לבד. ולזה אין אסתר מגדת כדי שלא ידבר עמה. ומ"ש הרב מהר"ר יונתן ז"ל בספר יערות דבש ח"ב דף פ"א ע"ב במשז"ל שהיתה טובלת ויושבת בחיקו של מרדכי שטובלת שלא תהיה שידה דהכשוף מתבטל במים ע"ש עמו הסליחה דדוקא כשוף דהוא אחיזת עינים כגון דף עץ דנדמה לחמור כמ"ש בש"ס זה מתבטל במים. אבל השדים עצמם הם נכנסים במים ואף במים יכולים להתהפך ואין כאן מקום להאריך. חוזרנו לדברי הרב זרע ברך זכרונו לברכה הנתנין למעלה דכפי דבריו כשהגידה אסתר שהיא מזרע שאול והיה מדבר עמה א"כ לא יכלה להכניס שידה דאין לה רשות לשנות הקול והיתה מוכרחת היא עצמה בדבורה להיות עמו ואז נאסרה למרדכי. ובהכי היה מתישב יותר דילדה אסתר דריוש מאחשורוש ומלך תחת אביו. ונאמר דהיה זה כשהגידה עמה שהיתה בת מלכים ובו בפרק היא בכבודה היתה עמו. וקשה על זה דמרעיא מהימנא מוכח דח"ו לא שלט אחשורוש כלל אלא בשידה ולא היה עם אסתר כלל אפילו אח"כ וכתיב וכבודי לאחר לא אתן. ולפ"ז גם כשהגידה שהיא בת מלכים והיה מדבר עמה היתה מכנסת השידה והא השידה אין לה רשות לשנות הקול. לכן נראה לישב הענין באופן זה דאסתר היתה חושבת דחלק הרע שהיא מפרדת והיא שידה אין לה כח לשנות הקול כמותה כמשז"ל שידבר עם אשתו ולא שנא לה בין שידה דעלמא לחלק הרע שבה לכן לא הגידה שהיא בת מלכים שלא ידבר עמה. ועתה שהיא מוכרחת להגיד שהיא מזרע המלוכה ידבר עמה וצריכה היא אסתר כמות שהיא בכבודה להיות עמו. וגם יען שעתה הולכת ברצון מעצמה אעיקרא אפשר דלא יהיה לה כח להפריד הרע ולזה אמרה לך כנוס את כל היהודים שיהיו באחדות נמרץ ומוכרח כשהם באחדות שיהיו ענוים ובהיותך גדול הדור כמשה בדורו ועניו אהני זכותך ויעלה בידך ליחדם ותפלת הענוים היא מקובלת. וצומו עלי שהתענית במקום קרבן ליחד העולמות עלי שאני בסכנת גוף ונפש. ג' ימים. אחד על ההליכה עצמה שההולך בלי קריאה אחת דתו להמית. והשני שאוכל להפריד הרע כראשונה. ושלישי בשביל הקול. ובכן אבא אל המלך אשר לא כדת. דת המלך ודת יהודית וכאשר אבדתי הכח שהיה לי להפריד הרע. אבדתי שצריכה אני עצמי להיות עמו ונאבדת ממך שאהיה אסורה לך. ויושר לבה וצדקתה שמסרה עצמה על קדוש ה' והוסיפה קדושה על קדושתה ותלבש אסתר מלכו"ת ואמרו רז"ל שלבשתה רוח הקדש. וזה רמז לה מרדכי ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכו"ת שתזכי לרוח הקדש וכן הוות לה. ובמוט"ב תלתא כחדא שריין תחילת ביאה הושיט לה השרביט וחיה. וזאת שנית שגם עתה יכלה להפריד הרע כמו שהיתה עושה מקדם. ועוד בה שלישית דהגם שהיה מדבר עמה. חלק הרע ישלח דברו בקול אסתר דלא דמיא לשידה דעלמא כי היא בחינת אסתר עצמה חלק הרע מהטוב כי שיח וכי שיג לה. וזה רמז מ"ש בחולין אסתר מן התורה מנין שנאמר ואנכי הסתר אסתיר וצריך לדעת כפל הדברים סתרא"י נינהו הסתר אסתיר. ולפי דרכנו הסתר קודם שלא הגידה עמה ולא הלכה ברצונה והיה בה כח להפריד חלק הרע. אסתיר גם אחר שהלכה ברצונה והגידה שהיא מזרע שאול המלך והיה מדבר עמה יכלה להפריד חלק הרע. ולשו"ן הר"ע כקולה וזהו הכפל: