חומת אנך על קהלת ט:ז

לך אכול בשמחה לחמך . ר"ת לאבל שם רמז מש"ה לב חכמים בבית אבל כי איש צדיק וחכם בעידן חדוותא יעלה על לבו מה אחריתו ויכנע. ובזה יהיו כל מעשיו לש"ש. וכן כתיב ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה. ופירשו ז"ל דביום טובה יראה בדעתו יום רעה ובזה יתקן מעשיו ויהיו מעייניו לעבודת ה'. וכל זה רמז בפסוק זה ר"ת לאבל. וס"ת אכול בשמחה לחמך כלה רמז כ"י לשכינה ליחדה. וידוע דכל אכילה ושתיה בספר זה למדונו רבותינו שהוא בדברי תורה ומצות. וידוע גדולת ומעלת הרץ לדבר מצוה דכ"י כתיב מלך אסור ברהטים ואמרו רז"ל בשביל שתי ריצות שרץ אברהם וכו' וז"ש לך הוי רץ למצוה ותורה וכל כונתך לתקן השכינה הנקראת שמחה וז"ש לך אכול בשמחה. וס"ת כלה רמז שנגלהו ונסתרו הכל יהיה בעבור השכינה ליחדה עם דודה. א"נ אפשר להסמיך מ"ש במנחות דף ז' אבימי אתעקרא ליה מסכתא אתא קמי דרב חסדא לאדכורי גמריה ולישלח ליה וליתיה לגביה סבר הכי מסתייעא מילתא. וזה רמז כלפי רב ששכח איזה דבר ורוצה שתלמידו יזכירהו מה שלמד ממנו. הרב ילך אצל התלמיד כמו שעשה אבימי שהלך אצל רב חסדא תלמידו. וזה שאמר לך אתה תלך אצל התלמיד לזכור מה שלמדת לו וזה רמז אכול בשמחה לחמ"ך דייקא דזהו מה שאתה למדת לו. ועם כל זה כיון שאתה רוצה לזכור לך אתה תלך אצלו כמו שעשה אבימי: