חומת אנך על קהלת ז:יט

החכמה תעז לחכם . אמרו רז"ל החכמה תעז לחכם זה יוסף מעשרה שליטים אלו השבטים. ואפשר במה שיש לחקור דכתבו המפרשים דהני תלתא אוכלין אבר מן החי ותולין עיניהם בבנות הארץ ומזלזלין בבני השפחות בכלן היו יוסף ואחיו פליגי בגופי הלכות ופירשום המפרשים כל אחד לדרכו איכו השתא ניחזי אנן כי השבטים כל בי עשרה. ויוסף הצדיק ע"ה יחיד וקי"ל הלכה כרבים ומדוע ככה עשה להחזיק בדעתו ויבא יוסף את דבתם והי"ל לבטל דעתו. גם יקשה על יעקב אע"ה דנראה דהיה מסכים לדעת יוסף והלא השבטים הם רבים. ואפשר לומר בהקדים פלוגתא דמהר"י בי רב ז"ל ומהר"ר לוי ן' חביב ז"ל בענין הסמיכה דרבני עה"ק צפת תובב"א סמכו והסכימו לדעת הרמב"ם ז"ל שכתב דגם בזמן הזה אם יאספו כל חכמי ישראל ויסמיכו לרב אחד נעשה מוסמך לכל דבר והוי כאלו נסמך ממוסמך אחר כאשר היו עושים לימים ראשונים. ועשו מעשה והסמיכו למהר"י בי רב ז"ל. ואחר מעשה שלחו מתם לעה"ק ירושלם תובב"א להגיד להם אשר עשו ושלחו כתב סמיכה להרב מהרלנ"ח ז"ל. והרב מהר"ר לוי ן' חביב ז"ל האריך לבטל הסמיכה דגם אם נאמר דלהאי מילתא נמי רוב מהני הא כתב הרשב"א ז"ל תשובה והביאה מרן בח"מ סימן י"ג דבעינן רוב מתוך כלם. וא"כ הגם דחכמי צפת הם רוב חכמי א"י ועלתה הסכמתם בענין הסמיכה מ"מ לאו רובא מיקרי דאינו רוב מתוך משא ומתן של כלם. ואם יאמרו עתה נתועד כל חכמי א"י יחד כלם ונשא ונתן בדבר ואשר יסכימו הרוב כן יקום. לא סגי בהכי דכיון דרבני צפת תובב"א כבר גילו דעתם ועשו מעשה גם שעתה יתוועדו כלם והחולקים יטענו טענתם לבטל הסמיכה, הם יחזיקו במעוז סברתם ולא מהימני והביא ראיות לזה. והרב מהר"י בי רב היטב חרה לו כמבואר באורך בסוף תשובות הרב מהרלנ"ח ז"ל בקונטרס הסמיכה דרך ארוכה. והרב פני משה ז"ל ח"ב סימן ק"י כתב דהגם דבעינן רוב מתוך כלם אם אחד אינו בעיר וראו הציבור לצורך לתקן איזה תקון לא יעלה על לב שלא יוכלו רוב הקהל לתקן מפני אחד שהלך ומה שהסכימו רוב הקהל סגי ובכי האי גוונא לא אמרו דבעינן רוב מתוך כלם עיין בדברי הרב ז"ל באורך. ואחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת שפרא מילתא לומר דהכא השבטים עשו מעשה בדינים אלו על פי סברתם. ואחר שעשו מעשה ידע יוסף הצדיק סברתם ומעשיהם וחלק עליהם. והרצה דבריו לפני מי שגדול יעקב אע"ה וגם הוא שר המסכי"ם את יוסף דבכי הא לא אמרינן אחרי רבים להטות דכי אזלינן בתר רובא היינו כי הנה המלכים נועדו ונשאו ונתנו בדבר ועמדו למנין נמנו ורבו בסברה אחת אז הלכה כסברת הרוב וגם החולקים צריך לבטל דעתם וללכת אחרי רבים. אך הכא השבטים היו רוב שאינו מתוך כלם. וכי תימא היה להם להתוועד עתה ולישא וליתן לא אפשר דכיון דעשו מעשה על פי סברתם הם נוגעים בדבר ולא מהימני כמ"ש מהרלנ"ח ז"ל על רבני צפת תובב"א כמה דאמרן. וזה רמז קראין והמאמר והחכמה תעז לחכם זה יוסף דחכמתו עמדה לו במחלוקותיו עם אחיו אף כי הם רבים סמך על דעתו מעשרה שליטים אלו השבטים שעשו מעשה בדעתם ולא הוי רוב מתוך כלם. ונתן טעם אשר היו בעיר דהם עם יוסף היו בעיר והיו יכולים להתועד קודם מעשה דבשלמה אם יוסף לא היה בעיר היינו דנים כמ"ש הרב פני משה ז"ל. וכי תימא סוף סוף עתה יתועדו. לז"א כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב פירוש יעשה דבר מהתורה מקודם הוועד ולא יחטא אחר הועד לומר כסברתו דהוי נוגע בדבר כדבר האמור: