חכמת שלמה על יבמות מג.

גמ' דווקני זו דברי כו'. נ"ב פי' דיקנים:

רש"י בד"ה שתים טמאות דחזי למלתיה כצ"ל:

בד"ה היתה החיצונה אחת כו' ג' עם החיצונות כו' כצ"ל:

בד"ה והא דקתני כו' ולא בחיצונה ממש דהא כו' אחת מהן טהורה אלא לאותן המשוכות כלפי הראש דאינן כו' כצ"ל:

בד"ה והלכתא מניקה כו' שנולד בו ואשה כו' הד"א:

בד"ה כל הנשים יתארסו אנשואות קאי וחון מן האלמנה כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה במקום שמותר כו' דהא אמרינן בירושלמי במ"ק כו' כצ"ל. (עיין במהרש"א):

בא"ד בנטילת שיער וכן איתא בה"ג כצ"ל. ונ"ב פי' ומחלק בין אשה לאיש וק"ל:

בא"ד ועוד מצינו למימר דהתם אליבא דרבי יוסי כו' כצ"ל:

בא"ד בעל ה"ג ת"ר כשם שאסור לגלח במועד כך אסור ליטול צפרנים במועד כצ"ל. ונ"ב ברייתא היא בפרק אלו מגלחין (מועד קטן דף י"ח) אלא שבעל ה"ג מוסיף והאשה מותרת כו' ע"ש ומוסיף נמי כל ל' יום אסור בתספורת כו' עד וכשם כו' ע"ש:

בא"ד מתוך ה"ג שהבאתי. נ"ב פי' מדקתני ברישא סתמא כל ל' יום אסור בתספורת כו' דדברי הכל היא ואח"כ במה שאמר וכשם שאסור לגלח כו' מתחיל פלוגתייהו:

בד"ה מאי היא כו' יחלוק אמתניתא דשרי לארס בט' באב כו' כצ"ל. ונ"ב פי' באיסור ט' באב ולאו דוקא ביומו וק"ל:

בא"ד דחק ומוקי כו' תפלוג אמתניתא דהתם כצ"ל:

בד"ה מלישא כו' בפרק בתרא דתענית מוקי בירושלמי בבנין כו' כצ"ל:

ונ"ב כך נ"ל להגיה אבל לא להגיה בפ"ק דתענית ובגמ' דילן משום דהתם איירי בתענית של גשמים והכא איירי בט' באב וכן הטור מביא הירושלמי: