חכמת שלמה על יבמות יז.

גמ' וערי מדי חלח זו חלזון וחבור כו' כצ"ל. תוס' בד"ה אמוראי נינהו כו' דהא קסבר עובד כוכבים ועבד כו'. נ"ב אבל לפרש"י שפירש לפי שהן כישראלים ואין נזהרין באיסור ממזרים אין ראיה כלל מהאי סוגיא שסבר ר' יוחנן להדיא הולד ממזר ודו"ק:

בא"ד אבל יש עליה קדושין מעל אחרים כו' משום דסברא דהולד כשר דבתר עובד כוכבים ועבד כו' כצ"ל. ונ"ב עבד דקאמר לאו דוקא דלא מצינו שיהא עבד מבת ישראל לשום מ"ד אלא לומר כשנוהג עצמו כעובד כוכבים הרי הוא כשאר עובד כוכבים וכמעט שאין בהם דין ישראל ודוקא כשמתגיירים הרי הם כשרים ודו"ק. (עיין במהרש"א):

בד"ה בשלמא למ"ד כו' עבדי שלמה דעבדים אסורים בישראל כו' כצ"ל. ונ"ב פי' ולא נשאו ישראלית כלל ודו"ק:

בד"ה קסבר כו' על בת ישראל הולד ממזר כו'. נ"ב פי' דקאמר ר"י הכל מודים עונד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ומפרש הכל מודים שמעון התימני הוא משמע התם דכך ס"ל אבל מ"מ בהדיא ל"ג ומה שגרס התם ר"י בהדיא שפסק כך ע"כ ל"ג כמו שהגהתי שם ומה שפירשו התוס' לעיל ס"ל הולד ממזר היינו למ"ד אין מקבלין גרים מן התרמודים ולא ס"ל הלכה כסתם משנה ודו"ק. בא"ד דמתני' דהאומר שכיוצא בה כו' כצ"ל. בד"ה פסוק זה כו' כי לקח אותו המית יתיה כו' כצ"ל:

בד"ה עובד כוכבים שקדש כו' וחוששין לקידושי ממזר ותימה כו' כצ"ל:

בא"ד דכר"ע דאמר הולד ממזר מעובד כוכבים ועבד כו' כצ"ל. ונ"ב כן הוא כאשר הגהתי ולית נגר ונר נגר דליפרקיה דאי סבר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין אמאי חוששין לקדושי ממזר וכן תמצא בתוס' דעשרה יוחסין שנוכל לומר ולחלק שסבר כר"ע בהא דעובד כוכנים ועבד הולד ממזר ולא ס"ל כר"ע בהא דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין שוב ראיתי בגליון תוס' שבא לתרץ דהא דקאמר חוששין לקדושין איירי בקידש ממזרת או גיורת ודוחק גדול לומר דאי הוי איירי בכה"ג דוקא ולא הוה מפרש אלא נראה עיקר כמו שפירשתי:

בא"ד בסה"ד הולד כשר הכא משמיה דרב אסי דאמר כצ"ל. ונ"ב פי' וממילא כשהוא בן העובד כוכבים לא נהג עצמו כישראל אצל אמו שהוא כעובד כוכבים ממש כדפריך לעיל ואין חוששין לקדושין ודו"ק:

גמ' זו חדייב נהר גוזן זו גינזק וערי מדי זו חמדן כו' כצ"ל. ונ"ב ארץ אשכנז ערוך:

שם א"ל בנך קרוי בנך ואין בנך כו' כצ"ל. ונ"ב [הבא מישראלית] אינו מן הגמ' אלא הוא מפרש"י:

רש"י בד"ה לפסול רובן ממזרים שנטמעו בנות עשרה שבטים בעובדי כוכבים ובניהן הרי הן כישראלים כו' כצ"ל. ונ"ב כך נ"ל להגיה דאי לאו הכי קשה ר"י אדר"י דלקמן בפרק שני סבר להדיא כשמואל דבן הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנה ולא בנך וכן פרש"י בפרק עשרה יוחסין רק שפירש התם אע"ג דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל לא הוי ממזר מ"מ הוי פגום ופסול והכא משני משום שאינן נזהרין באיסור ממזרות ומה שפירש הכא משום שאינם נזהרין כו' ולא פי' כפשוטו כהאי דהתם משום פגום כדי לקיים אף הגירסא שגרס בפ"ב לקמן נימא קסבר רבינא עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל שיהא הולד כשר כו' ודו"ק:

בד"ה כי אמריתה כו' דרב יהודה משמיה דרב אסי קאמר לאחר פטירתו של רב אסי בא לפני שמואל וקאמר כו' דרב אסי קמיה דשמואל כו' אמר בנך הבא כו' יסיר את בנך כו' כי תסיר דאי כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה ואין בנך כו' וקשה לר"ת לפירושו דילפינן כו' כצ"ל:

בא"ד בעובד כוכבים הבא על בת ישראל. כו' נ"ב הג"ה ולפי פירושם בנך קרוי בנך היינו בנך הבא מאביו ואמו ישראלית. גליון:

בד"ה משאול לתרמוד שאול קורא בבל כו'. ונ"ב פירש עמוקה כשאול ונ"ב עוד היינו דקשה לתוס' דאי הוי כפרש"י דשאול הוא הגיהנם ומשום דגרע משאול א"כ למה מתגלגלין מתרמוד למישן הא גרע תרמוד ממישן והל"ל איפכא ודעת רש"י כשנויא קמא דתוס' דאישתרבובא הוא עד שגדלו כו' ודו"ק: