חכמת שלמה על שבת פ:

גמ' את הטיט טיט כדי לעשות פי כור כו' כצ"ל:

שם רב הונא בר חייא אמר סטכת כו'. נ"ב בריש אלו עוברין פרש"י לא איתפרש ול"נ שמן העשוי ומתוקן בבשמים קרוי בלשונם סטכת וה"נו כמו שפי' הערוך מירא דכיא היינו שפי' מר לשון בושם אבל ר' ירמיה אמר שמן שלא הביאה שליש ולא על שם בישומו קרוי המור אלא על שם מרירתן ודו"ק:

שם דההוא בר גלילאה איקלע לבבל דאמרו כו' כצ"ל:

שם במעשה מרכבה דרש להו ואמר להו כו' כצ"ל. ונ"ב ס"א:

שם כדדרש ר' נחמיה לחבריה ונפקת כו' באנדיפא ומית ואמר ליה מן כו' שמיע לך בהא אמר ליה הכי אמר רב ששת כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה שער יפה לטיט הס"ד:

בד"ה שנתות סימנים כלי חרס גדול וישבו כו' כצ"ל:

בד"ה כדתניא צ"ל כדתנן:

אחר ד"ה שנתות היו בהין צ"ל דבור ע"כ לפר חצי ההין והס"ד:

בד"ה ע"כ לכבש רביעית ההין דכתיב חצי ההין יהיה לפר וגו' כן כו' כצ"ל:

בד"ה אנפרות כו' לאחר שקנאו והוציא את מעותיו דחייש שמא תמות כי ברתיה כו' כצ"ל:

בד"ה טרכסיד טיט חזק. נ"ב פי' אע"פ שמשחירו מכל מקום מאחר שמתקנו בחיזוק זו היא נוי שלו ואסור וק"ל: