חכמת שלמה על שבת עו.

גמ' שם בפיסקא מפני שלא שוו בשיעוריהן כו' בשיעורייהו מי מצטרפים כו' עם זה ואמר ר"ש כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אין מצטרפין כו' לכשיעור תבן כו' הד"א:

בד"ה מצטרפין צ"ל מי מצטרפין:

תוס' בד"ה הא דלא כו' כמו שפי' כאן דאי מיירי במצניעין לאותו דבר כו' כצ"ל:

בא"ד הוה מצי למימר בכל שהוא בכדי שיפת קילור כו' כצ"ל. ונ"ב פי' מה שאמר לקמן במשנה מים כדי לשוף בהן הקילור לאו למצניעו עצמו קאמר דא"כ הוה מצניעו לרפואה ממש ובכדי שיפת הקילור דקאמר היינו בכל שהוא א"כ הוא הדין יין שמן חלב ודבש כולהו הוה ליה למימר בכה"ג בכדי שיפת הקילור דהיינו כל שהוא ומ"ש דנקט מים בשלמא אם אינו איירי במצניע עצמו לאותו דבר להוציא אלא אפילו אדם אחר שהוציאו חייב מאחר ששיעור חשוב הוא ועומד לכך א"כ דוקא מים דראוי סתם לקילור וראוי להצניען לקילור משום הכי חייב אפי' לא הוציאן לקילור ולפ"ז בכדי שיפת הקילור שיעורא בעלמא קאמר ולאו דוקא בכ"ש ומש"ה יין ושמן כו' כולהון מן הסתם אינם עומדים לכך ולא שכיחא כדאיתא לקמן (שבת דף ע"ח) ודו"ק:

בד"ה ואמר ר"ש כו' במס' כלים פרק כ"ז הבגד שלשה על שלשה לטומאת מדרס ושלש על שלש לטומאת מת כצ"ל:

בד"ה הואיל וראויין כו' ועור למפץ אי לא חזי לאיצטרופי מושב נמי לא יטמאו ודוקא נקט כו' מאיזה מהן שיקצע יהא כו' כצ"ל: