חכמת שלמה על סנהדרין קא:

גמ' וידע מנשה כי ה' הוא אלהים מאי עבוד ליה שדיוה בדודא דנחשא ושדו נורא תותיה והוה קא מצטער טובא אמר היכא ליעבד ניקרייה להקב"ה כעיס עילואי ניקרייה לע"ז לית בה מששא מה עשה קרא לגדולים ולא עניוה קרא לקטנים ולא עניוה אמר רבונו של עולם אם ענית לי ענית לי ואי לא אמינא איהו נמי כו' כוותהון מיד ויעתר לו וישיבהו למלכותו הא למדת שחביבין יסורין כו':

שם גדרתא אתם צ"ל אותם כו':

שם למפלח ע"ז א"ל צדיק ח"ו א"ל רשע לצדיק כו'. בסוף עמוד איקבליתו לממריה ואף אחיה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ובלשון עגה כו' בלשון עגה חוץ למקד' כו'. נ"ב פי' דבר חול אפי' הוא בלשון קודש ודו"ק:

בד"ה שנבט כו' על דבר עיקר כצ"ל:

בד"ה איהו מלך כו' ובין כך ובין כך יתגלגל כו'. נ"ב פי' שהיה רוצה אחר כך להמית אותו בדין בית דין שבא על פילגשי אביו כדאיתא במדרש:

בד"ה ואתה גדרת כו' אנגריא ל"אשהיה כו' כצ"ל:

ד"ה שחלץ תפילין כו' צ"ל אחר הד"ה בית המלוא:

בד"ה חלץ תפילין כו' עד לפני המלך כל זה נמחק: