חכמת שלמה על פסחים נב.

רש"י בד"ה אלא איפוך כו' לא נאסרו רבי יהודה כו' הד"א:

תוס' בד"ה הכובש כו' ורבן גמליאל סבר ממשות כו'. נ"ב אפשר דרבן גמליאל לא דריש קרא כלל אי נמי דריש משום דאי לאו קרא הוה אמינא שהטעם היה אוסר כמו שאר איסורין משום הכי כתב קרא להיתר דדוקא מה שכלה אסור אבל מה שיש בשדה עדיין שרי אף שבלע טעם איסור וק"ל: